התשובה
ב'שלחן ערוך'[1] נפסק שהשוכר צריך להודיע למשכיר לפני עזיבתו את הבית (אם לא נאמר בחוזה אחרת), ואם לא הודיע, עליו לשלם עד סוף התקופה:
כשם שהמשכיר חייב להודיעו, כך השוכר חייב להודיעו... ואם לא הודיעו, אינו יכול לצאת, אלא יתן השכר.
במקרה של ביטול השכירות מחמת אונס, כגון מות השוכר, נחלקו בדבר ראשונים, והרמ"א[2] הכריע ללכת אחר המוחזק:
מי ששכר בית לדור בו, ומת בתוך זמן השכירות, אין צריך לשלם לו רק מה שדר בו, דבעל הבית הוי כפועל והוי ליה להתנות. מיהו יש חולקין. לכן אם קבל השכר כולו, אין צריך להחזיר כלום, כן נראה לי.
גירושין לאחר חודש נישואין מוגדרים כאונס, ולכן לא ניתן להוציא מידי השוכר את שכר הדירה.
אם נכתב בחוזה במפורש שהשוכר לא רשאי לעזוב את הדירה ועליו להמשיך לשלם אף במקרה של אונס, השוכר חייב להמשיך ולשלם אפילו במקרה של אונס. אומנם גירושין לאחר חודש הם אונס שאינו שכיח כלל, ונחלקו בעניין זה בבית הדין 'ארץ חמדה גזית' אם גם על אונס לא שכיח כלל התנו בחוזה או לא.[3]
[1]. שו"ע, חו"מ סי' שיב סעי' ז.
[2]. רמ"א, חו"מ סי' שלד סעי' א.
