התשובה
1. הם ערכאות של הדיוטות הדנים עפ"י חוקי גויים.
2. בעלי הדין לא הסכימו הם כפויים לכך, והדיוטות אלו כופים את הצדדים לדון שלא עפ"י דין תורה. מה גם שהדיוטות דנים עפ"י שכלם ולא עפ"י מערכת חוקים זרה שבאה להחליף את דין התורה.
3. ודאי שלא, דינא דמלכותא אינו יכול לבטל דיני תורה.
4. כבר עניתי שהם הדיוטות וחוקי המדינה אינם דין תורה.
5. זה לא היתר דחוק, זו הדרך שהתורה הורתה להציל ממונו כשאין דרך אחרת,
6. מותר לו ללכת לערכאות כדי להציל ממונו.
7. זה הדין ואין איסור לפרסמו ישרים דרכי ה' צדיקים ילכו בם ופושעים יכשלו בם
8. הדין שם מיוחד מפני שתלוי בדעת הנותן ובישראל לשון מתנה ליורש היא ירושה, ואצל גויים היא מתנה ולא ירושה. אבל בסתם דנים עפ"י דיני ישראל ואף שם כתב בערוך השולחן (חו"מ סי' רמח ס"ח): "אבל רבים חולקים בזה דהא לא בכוונת המצוה תליא והרי גם כשעשה בב"ד רצה הוא לעשותה כמתנה ולהפסיקה אך התורה גזרה שאין לה הפסק א"כ אין חילוק באיזה מקום שעשה הצואה אם לא שכתב מפורש שאינו נותן בתורת ירושה א"כ גם בדינינו כן הוא כמ"ש בסעי' ה' וכן עיקר לדינא".
בימים אלו יוצא ספר מאמרים שלי המתייחס לשאלות אלו.
