שאלות שונות בדין 'עני המהפך בחררה'

התשובה

הקדמה

משמעותו של דין 'עני המהפך בחררה' היא שהמחזר על דבר לקנותו (להלן: הראשון), ובא אחר (להלן: השני) והקדים אותו וקנה לפניו – אף שהמקח קיים[1] נקרא השני 'רשע'. נחלקו הראשונים[2] האם דין זה קיים דווקא אם מחזר על דבר לקנותו אבל אם מחזר לזכות במציאה אין איסור להקדים, או שמא אין הבדל ובכל מקרה אסור לשני להקדים את הראשון. להלכה פסק הרמ"א[3] שבמציאה מותר לשני להקדים ולזכות במה שחברו הראשון מחזר אחריו לזכות בו.

א. עני המהפך בחררה כאשר יש מחיר זול

הרמ"א (חו"מ סי' רלז סעי' א) סובר שמכירה בזול היא כמציאה ולכן פסק שהשני יכול לזכות בו, וכן כתב:

וכן אם קונה דבר אחד ובא חבירו ויוכל לקנותו בזול שאינו מוצא לקנותו כך במקום אחר, הוי כמו מציאה ויכול לקנותו כל זמן שלא זכה בו הקונה.

אך הש"ך (בשם הרמב"ן)[4] חולק וסובר שמכירה בזול אינה כמציאה ואסור לשני להקדים את הראשון ולזכות במכירה זו אפילו אם המחיר זול יותר. 'נתיבות המשפט'[5] ו'ערוך השלחן'[6] פסקו כש"ך, אך פוסקים אחרים דנו בדברי הרמ"א (כפי שנציין בפסקה הבאה) ונראה שהכריעו כמותו. 'כנסת הגדולה'[7] כתב:

ומהרש"ך ז"ל בתשובה סימן כ"ד כתב לוקח דבר פחות משיוויו הוי מחלוקת אי הוי הפקר אי לא, וכיון דאיכא פלוגתא דרבוותא אוקי גברא אחזקתיה.

כלומר, כיוון שהדבר נתון במחלוקת בין הרמ"א לש"ך, לא ניתן להוציא מהמוחזק, מי שקנה את החפץ. ואף המהרש"ם[8] נשאר בצ"ע לדינא. לכן לכתחילה אין לשני להקדים בגלל ההוזלה אך אם הקדים לא ניתן למחות בו.

ב. מהי ההוזלה הנדרשת על מנת להיחשב כמציאה

'פתחי חושן'[9] הביא שנחלקו הפוסקים מהו שיעור ההוזלה שבו המכירה תיחשב כמציאה (לפי שיטת הרמ"א): ב'משפט שלום'[10] כתב בשם המהרי"ק[11] שרק אם עשוי להיות לשני רווח ודאי וגדול מוגדר הדבר כמציאה. אולם מהמהרש"ל[12] משמע שכל שאין לו אפשרות למצוא במקומו וכדי להשיג במחיר זול כזה צריך לטרוח וללכת למקום אחר נחשבת כמציאה. מהמהרש"ם עצמו נראה שפסק כמהרש"ל.[13] גם במחלוקת זו נראה שאם מדובר במקרה שקשה להשיג סחורה מעין זו או דירה מעין זו, אין השני נקרא 'רשע'.

ג. 'עני המהפך בחררה' אצל שכנים

כתב הרמ"א (חו"מ סי' רלז סעי' א):

הקונה קרקע על מצר חבירו, אף על פי שאין בה משום דינא דבר מצרא, יכול בעל מצר (לקדמו) לקנותה, ולא מקרי רשע, דהוי כמציאה.

כלומר, בדרך כלל לשכן הצמוד לשדה שעומדת להימכר יש זכות ראשונים לקנותה ('בר מצרא'), משום שהקונה מצווה לעשות את הישר והטוב ולקנות במקום אחר שאינו פוגע ברציפות הקרקעות של השכן. ישנם מקרים בהם לא חל דין 'בר מצרא', למשל כשאישה באה לקנות את השדה,[14] שאין זה דרכה להסתובב ולחפש במקום אחר, ולכן אין השכן יכול למנוע ממנה לקנות מדין 'בר מצרא'. במקרה כזה, אם האישה מחזרת אחרי שדה לקנותה, מותר לשכן להקדים אותה ולקנות שכן הדבר דומה למציאה שלא יכול להשיגה במקום אחר, וכפי שהסביר הסמ"ע (שם, ס"ק ה): 'דניחא ליה לאדם להיות שדותיו זה אצל זה וטוב לכמה ענינים'. ונראה שמותר לשכן להקדים ולקנות דווקא כשתהיה לו הטבה משמעותית כששני הבתים יהיו סמוכים זה לזה, אולם אם יש לו בית נוסף באותו רחוב אין הדבר נקרא הטבה משמעותית, ולכן במקרה כזה יחול הדין של 'עני המהפך בחררה'.[15]