התשובה
משקפיים אלו הם משקפיים רגילים או זוג זכוכיות מגדילות (יש דגמים שונים), והם מסייעים לקריאה וראייה מקרוב. נורת לד המחוברת לכלי, וממוקמת בדרך כלל בין עדשות המשקפיים, היא חלק מהאביזר, ואליה מתייחסת השאלה. הנורה נדלקת באמצעות כפתור, ולא באמצעות חיישן.
ביחס לשאלת היות המכשיר מוקצה בשבת, התייחסו הפוסקים דווקא לשלהבת של נר,[1] ולא ביארו מדוע. ה'חזון איש'[2] נימק 'דלעולם אין דרך הנר לטלטל בשבת דלמא תכבה'. הרש"ז אוירבך[3] ביאר:
ואמרתי ליישב בדוחק, דכיון שהשלהבת הולך ומתחלף כל הזמן מעמוד ראשון לשני ומשני לשלישי וכו' והוא גם עיקר וחשוב מאד לכן רואין אותו כדבר נפרד מכולם, וכיון דמ"מ אין בו ממש ולאו בר טלטול הוא ככלים ואוכלים ושאר הדברים הניטלים בשבת לכן יש עליו שם מוקצה.
ב'אגרות משה'[4] כתב ששלהבת איננה כלי, ולכן נחשבת למוקצה מחמת גופו, כאבן. לפי אותם טעמים כתבו הרשז"א וה'אגרות משה'[5] שמותר לטלטל מנורה חשמלית בשבת.
ובכן, משקפיים אלו אינם נחשבים למוקצה בשבת. פנס אינו נחשב לכלי שמלאכתו לאיסור, מפני שעיקר השימוש בו הוא להאיר, ואין זו מלאכה. ומותר להשתמש בהם בשופי בשבת, גם כשהנורה מאירה. מובן שאין לשנות את מצב הנורה בשבת, להדליק או לכבות.[6]
[1]. שבת מז ע"א.
[2]. חזו"א, או"ח סי' מא ס"ק טז.
[3]. שו"ת מנחת שלמה, ח"א סי' יד.
[4]. אגרות משה, או"ח ג, סי' נ.
[5]. שם או"ח ה, סי' כג.
[6]. ראה גם תשובת הגר"א וייס בפתיחה לספר בחצוצרות בית ה', וכן מש"כ בשו"ת מנחת אשר, ח"א סי' לג, ביחס לטלטול מאוורר.