שימוש במעלית שבת שתוקנה בשבת

התשובה

שנינו (תרומות פ"ב מ"ג):

המטביל כלים בשבת... המעשר והמבשל בשבת: שוגג – יאכל, מזיד – לא יאכל. הנוטע בשבת: שוגג – יקיים, מזיד – יעקור.

חז"ל אסרו להשתמש בתוצאה שנוצרה בשבת באיסור, בין איסורה מהתורה (המבשל) ובין איסורה מדברי חכמים (המטביל והמעשר). כך פסק גם ה'שלחן ערוך'.[1] דין זה נקרא 'מעשה שבת'.

אם האיסור נעשה בשוגג – ההנאה ממנו אסורה עד מוצאי שבת, בין למי שעשה את האיסור ובין לאנשים אחרים. לעומת זאת, אם האיסור נעשה במזיד – לאחרים מותר ליהנות ממנו בצאת שבת, ולאותו אדם אסור ליהנות ממנו לעולם. ה'כתב סופר'[2] חידש שדין זה אמור דווקא כאשר נעשה באקראי לצורך אחרים, אך מסעדה הרגילה לבשל בשבת באופן קבוע ומובנה – תבשיליה שבושלו בשבת אסורים לעולם על אורחיה, שכן כאשר הדבר נעשה באופן קבוע ומובנה, גם ה'אחרים' נידונים כדין האדם עצמו, וחל גם עליהם איסור התקף לעולם. דעתו זו של ה'כתב סופר' התקבלה בעולם ההלכה.[3]

אומנם לדעת הרצ"פ פרנק[4] אף לדברי ה'כתב סופר' השימוש ייאסר רק אם חילול השבת נעשה בידיעתו וברצונו של המשתמש, עכ"ז מדיניות מכון צומת היא להתנות את אישור השבת למעליות במקומות ציבוריים כבתי מלון בכך שהמעליות לא יתוקנו בשבת, ובמידה ויתוקנו – יישלל אישור השבת עד לפעולת טכנאי יסודית שתייתר את התיקון שנעשה בשבת. ומכל מקום באותה שבת, ודאי שאסור להשתמש במעלית אף לשיטת הרצ"פ פרנק.

[1].     שו"ע, או"ח סי' שיח סעי' א.

[2].     כתב סופר, או"ח סי' נ.

[3].     ילקוט יוסף, שבת ח"ה סי' שיח סעי' א, ו והערה עי"ש.

[4].     הר צבי, או"ח סי' קפ.