שימוש בכרית חימום כימית בשבת

התשובה

הדיון בשאלה זו מורכב משלשה היבטים:

א) האם עצם ההרכבה הכימית אסורה או מותרת בשבת?

ב) האם בחום הנוצר ומחמם את הנוזל יש איסור בישול?

ג) האם השינויים בתוך הכרית נחשבים כאילו נעשו ע"י המשתמש ואסורים משום מוליד? 

א) האם יצירת ריאקציה כימית אסורה בשבת? – בשאלה זו דנו הפוסקים לפני כמאה שנה, ביחס להכנת מי סודה בשבת[1] וכן בדור האחרון ביחס להפעלת סטיק לייט בשבת,[2] וכן לגבי חימום מזון באמצעות ריאקציה כימית היוצרת חום בדומה לנידון שאלתנו. הפוסקים העלו צדדים שונים לאיסור הן מצד מלאכות 'מכה בפטיש' והן מצד איסור 'מוליד'. הרב רוזן דן בהרחבה בסברות הפוסקים במאמרו 'ריאקציה כימית בשבת'.[3] מסקנתו – בעצם ההרכבה הכימית אין איסור ברור ומובהק, אך הדבר תלוי בצדדים נוספים הקיימים בפעולה הנידונת וכדלהלן סעיף ג', ומכל מקום דעתו שאין להתיר אלא במקום צורך כגון כאב או חולי.

ב) האם הרתחה בריאקציה כימית נחשבת כבישול? – שאלה זו הינה סעיף בשאלה הרחבה של בישול ללא אש שדנו בו מחברים רבים בדור האחרון.[4] דעת רוב הפוסקים והמחברים[5] היא כי בישול במקור חום חלופי, ובפרט כאשר אינו יעיל דיו כדי לשמש כחלופה מלאה לחום האש, אינו אסור מן התורה. ישנם הסוברים שמקורות חום חלופיים שנעשו בידי אדם ונועדו לשימוש לצורך בישול או חימום – השימוש בהם בשבת אסור מעיקר הדין.[6] לעומתם יש הסוברים שאם הבישול נעשה באופן ישיר ממקור החום החלופי, אין בו איסור כלל כבישול בחמה עצמה.[7]

ג) האם יש ביצירת החום איסור 'מוליד'? – לפי המתואר בשאלה, השינוי במצב הצבירה מתבצע ע"י הלחיצה ופעולת הריאקציה הכימית הגורמת לנוזל להתגבש ולהפוך למוצק. להלכה נפסק במפורש שאין מרסקים את השלג והברד,[8] ובטעם האיסור כתבו כמה ראשונים שדומה למלאכה או לאיסור 'מוליד'.[9] אומנם כל זה כשעושה את פעולת השינוי בידיו, אך להניח בחמה או בסמוך לאש לא נאסר, כיוון שהשינוי מתרחש מאליו. בנ"ד יש להסתפק אם הלחיצה על הדסקית נחשבת כהנחה במקום שיפשיר מאליו, שהרי האדם אינו מפשיר בידיו, או ששחרור הכוח הכימי נחשב למעשה ידיו. ונראה לדמות זאת למחלוקת ה'שלחן ערוך' והרמ"א[10] בדין הנחת תבשיל עם שומן קרוש ע"ג האש (באופן שאין חשש בישול): ה'שלחן ערוך' מתיר והרמ"א אסר משום 'מוליד' כנ"ל, וכן מבואר בדברי ה'משנה ברורה'[11] שמחלוקת זו שייכת גם לגבי הנחת קרח בחמה ע"מ שיפשיר. והרב יעקב אריאל שליט"א[12] דן באריכות אם ישנו איסור של 'מוליד' בחום הנוצר כתוצאה מריאקציה כימית, ומסקנתו שאע"פ שקשה להצביע על איסור ברור ומובהק, נכון לאסור את הדבר לכתחילה ע"מ שלא לפרוץ את חומת השבת.

כללו של דבר – נראה שהפעלת כרית חימום כזו בשבת כרוכה בכמה חששות לאיסורי דרבנן, הן מצד בישול בתולדות חמה והן מצד איסור 'מוליד'. לכן לכתחילה נכון להימנע מלהפעיל את הכרית בשבת. אם מניעת השימוש בכרית תגרום לסבל רב ולכאבים חזקים – מומלץ להתייעץ עם רב המכיר את המציאות מקרוב כדי שיכריע אם נכון להתיר לשם כך שימוש בכרית ע"פ דיני חולה שאין בו סכנה והמסתעף מכך. בכל מקרה אין להחזיר את הכרית למצבה הקודם באמצעות הרתחה באש – שכן זה עשוי להיחשב לבישול גמור.[13]

[1].     בית יצחק, יו"ד בהשמטות סי לא.

[2].     הרב נחום אליעזר רבינוביץ', תחומין יג, עמ' 142.

[3].     הרב ישראל רוזן, תחומין יג, עמ' 135.

[4].     מיקרוגל, דוד שמש, משאבות חום ועוד, ראה למשל: הרב ישראל רוזן, 'בישול ללא אש', תחומין יז, עמ' 15; הרב פרופ' זאב לב, מערכי לב, פרק י בהרחבה ועוד.

[5].     נוב"י, יו"ד סי' מב; מנחת שלמה א, סי' י; ועי' בהרחבה מקורות נוספים במאמרים הנ"ל.

[6].     הרב ישראלי עמוד הימיני, כז, ג; אג"מ, או"ח ג, סי' נב.

[7].     מפי הרב יעקב אריאל.

[8].     שו"ע, סי' שכ סעי' ט.

[9].     רש"י, שבת נא ע"ב ד"ה כדי; ס' התרומה סי' רלה.

[10].   שו"ע ורמ"א, או"ח סי' שיח סעי' טו.

[11].   משנ"ב, סי' שכ ס"ק לה.

[12].   באהלה של תורה ה, סי' כה.

[13].   עי' רמב"ם, הל' שבת פ"ט ה"ו.