התשובה
בפתח הדברים, חשוב להדגיש שהמענה ההלכתי המדויק ביותר, הן בשאלות אלו הן בשאלות נוספות, יינתן על ידי רב המקום או הסמכות הרבנית האחראית (כגון בחמ"ל צבאי – על ידי הרבנות הצבאית), ויש להשתדל לקבל מהם הוראות ברורות. לפני מניית סדר העדיפויות יש לזכור שיש לדאוג לכך שהדברים ייעשו באופן המועיל יותר מבחינה ביטחונית, ולא יגרמו לשום סכנה ואפילו הקלה ביותר. כאשר אכן כל הדרכים הנמנות להלן שוות, אין מבחינה הלכתית הבדל רב (אין בהן איסור תורה), אך בדרך כלל יש לסדר אותן באופן הבא:1 א) שיחה בטלפון הנייד.2 ב) הקלטה קולית בטלפון נייד.3 ג) הודעה כתובה בטלפון נייד. ד) טלפון קווי (רצוי בלי צג).4 ה) מכשיר קשר.5 ו) כתיבת מייל במחשב.
סדר האפשרויות הללו נקבע בעיקר על פי השאלה כמה סגירות מעגלים יתבצעו על ידי המכשיר החשמלי: סגירת מעגל חשמלי אסורה בשבת. לעומת זאת, השימוש במכשיר טלפון (כאשר אין צורך בהדלקתו) חשוב כשינוי זרם בלבד, המותר לכתחילה במקרה של צורך ביטחוני. הקלטה קולית מצריכה בדרך כלל מספר פעולות רב יותר, ולכן יש להעדיף שיחת טלפון, הכוללת רק הפעלה אחת של השיחה. כמו כן, יש פוסקים הסוברים שיש בהקלטה איסורים נוספים.6 כתיבת הודעה בטלפון מצריכה מספר פעולות רב יותר אפילו מהקלטה קולית. כמו כן, יש מקום לראות פעולה זו כמלאכת כותב.7 בנוסף לכך, רבים אומרים שיש בכך פגיעה גדולה יותר באווירת השבת. בטלפון קווי יש צורך בסגירת מעגל בכל לחיצה על כפתור. גם מכשיר קשר מצריך סגירת מעגל בכל העברה של כיוון השיחה (בלחיצה על ה-ptt) ולכן מסתבר שיהיו בו יותר סגירות מעגלים מאשר בשימוש בטלפון. השימוש במקלדת כולל סגירת מעגל בכל לחיצה על כפתור במקלדת.
1.הדירוג מבוסס בעיקר על שיטת הגרשז"א, שאיסור הפעלת מכשיר חשמלי הוא איסור דרבנן, ואין איסור בשינוי זרם. נושאים אלו נידונו בהרחבה יתרה בספר צומת, כרך א.
2.לטלפון הנייד יש יתרון נוסף והוא יצירת השיחה בשינוי (כלאחר יד) בקלות ובלא שיהוי.
3.כאשר יש צורך לשלוח לקבוצה, האפשרות הראשונה במעלה תהיה הודעה קולית.
4.כאשר יש צורך בדו-שיח מתמשך – ייתכן שיש להעדיף טלפון על מכשיר קשר.
5.ישנם מכשירי קשר ישנים שעדיין נמצאים בשימוש בהם יש חוטי להט, ובהם יש חשש איסור תורה, וזהו בוודאי האופן החמור ביותר. מבחינה חיצונית קשה להבדיל בין הסוגים השונים. אך במקרה רגיל אין לחשוש שמדובר על מכשיר קשר מהסוג החמור, היות שהם אינם מצויים.
6.חלק מן הפוסקים אסרו את ההקלטה בשבת מדין מוליד קול, זאת בשונה מעצם השיחה, בה אין יצירה חשובה הנשארת לאורך זמן. ראה עוד במאמרי 'הקלטה בשבת לצורך מצווה', אמונת עתיך 139 (תשפ"ג) עמ' 148-146.
7.הפוסקים נחלקו ביחס לדין כתיבה על צג דיגיטלי: דעת הרשז"א היא שאין כאן כתיבה מן התורה לא רק מצד שהדבר איננו עתיד להתקיים אלא שאין מלאכת כותב כאשר עצם הכתב מושתת על גבי אמצעים אחרים ואינו קיים לכשעצמו (ראה מחלוקת מה תוקף האיסור: קרני אורה, עמ' תתקמה במאורי אש השלם; הרב פרופ' דרור פיקסלר, אמונת עתיך 98 (תשע"ג), עמ' 76-66). במסכי LCD (הנפוצים יותר במכשירים הפשוטים), וOLED (הנפוצים במכשירים היקרים יותר) יש צורך בירי אלקטרונים מתמיד, וברגע שלא תהיה פעולה חשמלית לא יראה שום דבר על המסך. בנוסף לכך, יש לראות את השינויים על המסך כשינוי זרם (גם בOLED), משום שיש ללכת אחר חושי האדם הרגילים. דעת שבט הלוי, ח"ו, סי' לז אות א, שיש איסור מן התורה בכתיבה על מסך. דעת הריש"א בשו"ת ישא יוסף, ח"א סי' עח; ח"ד סי' פב, קרובה לכך אך פחות ברורה. אמנם פוסקים רבים סוברים שמדובר על כתב שאיננו מתקיים שהוא רק איסור דרבנן. ייתכן שגם לשיטות המחמירות שינויים סתמיים על צג טלפון פחות חמורים, מכתיבה מכוונת על מסך מחשב.
