דמי שדכנות

השאלה:

שלום וברכה כבוד הרב כמה שאלות בעניני תשלום לשדכנים 1)במידה ומכר ,חבר, שדכן שזה לא המקצוע שלו ,הציע לי שידוך וזה יצא לחתונה. (מיוזמתו) האם יש חובה לשלם לו? אני הבנתי שזה תלוי במנהג . האם על מנת שזה יחשב כמנהג זה חייב להיות דבר ברור? כי לדעתי כרגע אין מנהג ברור בעניין. לפחות בציבור הדתי לאומי. 2) האם אני צריך לפנות למציע השידוך ולשלם לו או שכל עוד הוא לא פנה אליי ,אז אין עליי חובת תשלום? 3) מה קורה במצב שאדם קיבל הצעת שידוך זהה מכמה שדכנים בין מקצועים ובין שזה לא המקצוע שלהם כגון מכרים ,חברים ... בין שהוא ביקש מהם ובין שזה היה מיוזמתם. ומכל סיבה שהיא הוא לא רצה ,אך כעבור זמן האדם ראה את הבחורה באתר הכרויות ,והחליט לנסות וזה צלח ,האם האדם חייב בתשלום לאותם שדכנים? כי לכאורה אפשר להגיד ברגע שעבר זמן מסוים מאז ההצעה ,אז אולי אותם שדכנים חל אצלם דין ייאוש ולכן ככל הנראה אין חובת תשלום. (במידה ואני צודק בהשערתי, כמה זמן זה נחשב לייאוש). תודה רבה

התשובה

הרב יהודה הלוי עמיחי | י"ט אלול תשפ"ד 12:09

בס"ד


שלום וברכה


א. בודאי שיש מנהג לתת דמי שדכנות או תווך, כפי שגם בענייני מסחר כל המשדך ומביא לאדם ידע על אפשרות לקנות למכור נוהגים לשלם, כך גם בענייני שדוכים, לא גריעא ואדרבא עדיף שאנו רוצים שירבו השדוכים בישראל. אלא א"כ המשודך אמר למשדך שהוא לא נותן דמי שדכנות (עיין פת"ש רסד ס"ק ג). 

ב. יש לתת גם ללא פניה של המשדך (כדין יורד לשדה חברו שנותנים לו שכר). 

ג. יש לתת חלק, מכיוון שההסכמה להכרות ברשת נובעת מכך שהראשון השתדל והציע. לכן יש לתת חלק כפי ראות בית דין (רמ"א רסד סעי' ד). בדברים שמקובל לתת אין מושג של ייאוש. 

ד. אם המשדך, מתווך אומר שאינו רוצה לקבל, אין חובה לתת. 


בברכת התורה והארץ


כתיבה וחתימה טובה

יהודה הלוי עמיחי

מכון התורה והארץ 

toraland whatsapp