התשובה
בשו"ע (אבה"ע סי' כב סעי' א) נפסק שאסור להתייחד עם ערווה מהעריות, בין ילדה בין זקנה, ואם כן לכאורה אין להתייחד עם העובדת, כפי שהובא בספר 'אוצר הפוסקים',[1] משו"ת 'מאורות נתן' (רנ"ג לייטער):
באמת תמוה למה לא פירשו הפוסקים דאין חילוק בין זקן לבחור דיש מקום לחלק בין המקרים עפ"י המבואר ביו"ד קצ"ה שהבעל חולה מותר לאישה לשמשו מה שאין כן שהאישה חולה שאסור.
ואם כן, תמוה למה לא דנו הפוסקים להקל בזקן וסיים 'אין להקל אחרי שלא חילקו הפוסקים בזה'. אולם בנידון דידן, שהגבר הוא גם זקן וגם חולה והאישה היא גויה, יש להקל, כיוון שאיסור ייחוד עם הגויה הוא מדרבנן, שכן לדעת הרמב"ם, ביאה על הכותית שלא בדרך חתנות נאסרה רק מדרבנן[2], וכל שכן שהייחוד עמה הוא מדרבנן. יש לצרף כסניף להקל גם מכיוון שזו עבודתה של האישה, והיא חוששת שתפסיד את עבודתה אם ייוודע הדבר (מירתתא). לסיכום נראה שאפשר להקל במקום הצורך, ואין לאסור על אדם זקן וחולה סיעוד של עובדת זרה משום ייחוד.