התשובה
אני חושב שנהגת נכון הרי גם למדריך טיולים מותר לגמול חסד ולסייע לאנשים בשעת צרה. כמובן שמן הראוי לא לתכנן מצבים כאלה של נגיעה, אבל כיון שאין לנו היום טומאה וטהרה וכיון שאין בנגיעה לצורך סיוע ושלא לשם חיבה איסור נהגת כהלכה.
אני מדריך טיולים. בטיול בכרמל השבוע הגענו למסלול בו האבנים היו חלקות מאוד והיה קשה מאוד לעבור. הדרכתי קבוצה חילונית של ילדים בכיתה ו. היו מצבים בהם חלק גדול מהילדים (ובעיקר הבנות) לא יכלו לעבור ללא עזרה, או לפחות פחדו מאוד. באופן טבעי, כאנשים שאינם מודעים להלכות צניעות הם ציפו שאעזור להם.
בטעות חשבתי שנגיעה שלא של חיבה בנידה מותרת מעיקר הדין (וגם זכרתי, אני מקווה שבצורה נכונה, את דברי הרב משאש זצ"ל שראיתי באיזה מקום שבמרוקו נהגו הרבנים ללחוץ יד לנשים). ולכן התרתי לעצמי לעזור לבנות.
יצויין שבחלק מהמקרים לא הספיקה נתינת יד (הן עלולות היו להחליק לתוך שלולית מים) ונאלצתי לכרוך את ידי סביבן, דבר שלא יעלה על הדעת במצבים רגילים. למעשה, ראיתי שנגיעה של חיבה אסורה מדרבנן.
שאלתי כיצד היה עלי לנהוג וכיצד לנהוג להבא במקרה מעין זה, הן מצד הדין בפני עצמו, ובן בצירוף העובדה שמדובר בציבור שאינו מבין כל כך את ההימנעות מעזרה במצב כזה (ואולי כן היה מבין בהתחשב בחזות ה"דתיה מאוד" שלי, עם ציציות וזקן?).
אציין שאני מפקפק אם אפשר להתייחס למצב זה כפיקוח נפש, מה עוד שנשאלת שאלה האם מלכתחילה ניתן להכנס למקום בו ידוע לי שאיאלץ לעזור למטיילים.
אשמח מאוד אם הרב יבהיר היטב את טעמי פסיקתו בצירוף מקורות.
תודה רבה.
אני חושב שנהגת נכון הרי גם למדריך טיולים מותר לגמול חסד ולסייע לאנשים בשעת צרה. כמובן שמן הראוי לא לתכנן מצבים כאלה של נגיעה, אבל כיון שאין לנו היום טומאה וטהרה וכיון שאין בנגיעה לצורך סיוע ושלא לשם חיבה איסור נהגת כהלכה.
ניצן, ת.ד 18, ד.נ הנגב, 8536900
טל 08-6847325
דוא"ל Machon@toraland.org.il
