שמעתי שיש איסור להסתכל בפנים של אישה אפי' לא לשם הנאה
ורציתי לדעת האם זה נכון ואיפה זה מוזכר פסוקים אחרונים? האם
זה מעיקר הדין או מידת חסידות?
עוד דבר, גם נראה לי מסברא (וקצת מידיעה) שכשאישה (או כל
אדם) מדבר עם גבר והוא מפנה את ראשו ממנה זה ממש מעליב
ופוגע ויש תחושה של חוסר כבוד, האם לנהוג גם אז כן?
מוזכר בגמ' שאין לדרוש בשלום אישה, האם זה אומר שאסור לשאול
"מה נשמע?" הרי ברור שכוונתי הוא רק מטעמי נימוס גרידא ולא
בגלל שאני באמת מעוניין בשלומה!
ועוד בנושא, אני ב"ה התחזקתי אך יש לי מכרות מהעבר שממש
נעלבות כשאני רק אומר שלום וממשיך כאילו לא הכרנו אף פעם,
האם במקרה כזה, שידוע לי שהם יעלבו, צריך\אפשר לדבר איתם
קצת יותר בשביל הנימוס?
תודה רבה כבוד הרב!
אין איסור להסתכל אלא לשם הנאה מיופיה. ויש בספר הרוקח בענייני
חסידות, שחסידים אינם מסתכלים בפני נשים. הכוונה שאינם מסתכלים
דהיינו שאינם מתבוננים אולם ראיה נימוסית לא אסורה, אפילו ממידת
חסידות. וודאי שפגיעה באדם רק בשביל החסידות שלך היא מעשה
שאינו ראוי. ומותר לדבר עם נשים ולשאול לשלומן באמת ולא רק לשם
נימוס. ומן הראוי להימנע מהרהורים אסורים באמירת שלום וכד'.
ניצן, ת.ד 18, ד.נ הנגב, 8536900
טל 08-6847325
דוא"ל Machon@toraland.org.il
