התשובה
א) גם מצות קידושין לא נאמרה בלשון מצוה אלא "כי יקח" המצוה
יא פרו ורבו והנישואין הם השלמת הקידושין כי רק בהכנסת האישה
לביתו והתחלת חיי המשפחה ניתן לקיים את המצוה. (עיין רא"ש
כתובותפרק ראשו)
ב) ההסבר לא נכון מפני שפו"ר הותרה רק ע"י נישואין ולא בשום דרך
אחרת.
ג) גם כאן ההסבר לא נכון, עי' ברמב"ם תחילת הל' אישות שמבאר מה
היה המצב "הטבעי" לולא הכוונתה של תורה.
ד) נראה שלא, כיון שאינו יכול לקיים בכך מצות פו"ר. בן עזאי תכנן
לשאת אישה אך לא הספיק.
ה) חיוב האדם להתחתן הוא מצד פו"ר ואם קיים פו"ר ישנה מצות
"ולערב אל תנח", סיבה נוספת למי שקיים פו"ר והוא גרוש או אלמן
לשאת אשה היא מצד הרהורי עבירה. עם זאת מלשון הותורה "לא
טוב היות האדם לבדו" משמע שרצוי שאדם יהיה נשוי. מצוה להיות
נשוי.
ו) הרמב"ם לא מפרט את כל אופני גמילות החסד שניתנים. לדוגמא
לא כתוב שצריך לבנות עם יהודי אחר סוכה או לקנות לו תפילין
כשאין ידו מגעת. מצות שידוכין היא הקדמה לנישואין ועניינה התקשרות
בין בני הזוג וקביעת הנישואין. וכלשון הרמב"ם (הלכות אישות פ"ג
הכ"ב): "וכן המקדש בלא שידוך או המקדש בשוק אע"פ שקידושיו
קידושין גמורין מכין אותו מכת מרדות כדי שלא יהא דבר זה הרגל
לזנות וידמה לקדשה שהיתה קודם מתן תורה".
ז) אף הלומד תורה שרשאי לדחות הוא מי שמתמסר כולו ללימוד
תורה, וגם זה רק אצל יחידים המסורים לכך בכל ליבם, אבל מי
שעוסק בעוד דברים חייב לשאת אשה וכש"כ ביחס ללימוד מקצוע.
