התשובה
הפתרון לבעיה היה לומר לחתן שיסמיך את הרב לקבוע את העדים.
כוונה ללא אמירה אין לה משמעות והיא דברים שבלב שאינם דברים.
שלום הרב,לפני כשבוע הצטרפתי לאחד מרבני צוהר כדי לעשות "שימוש" בעריכת חופות.
במפגש שהיה לזוג עם הרב לפני כן הם אמרו שיש להם שני עדים כשרים, כשהגענו לחופה היה ברור שעד אחד דתי ואילו השני היה נראה שהוציא כעת את הכיפה מהכיס. הרב החתים אותם על הכתובה ואמר להם מה עליהם לראות ולאחר מכן אמר לי בשקט שאתכוון להיות גם עד מכיוון שעד אחד מפוקפק, וכיוון שהחתן לא אמר להם "אתם עדי" - אז אני אהיה העד השני ולאחר מכן הוספתי את חתימתי לחתימות העדים מבלי שהחתן ידע. האם זה שהחתן התכוון לכך שהשניים שהזמין הם עדיו אין בכך משום ייחוד העדים או שמא הכל תלוי באמירה של "אתם עדי"?
הפתרון לבעיה היה לומר לחתן שיסמיך את הרב לקבוע את העדים.
כוונה ללא אמירה אין לה משמעות והיא דברים שבלב שאינם דברים.
ניצן, ת.ד 18, ד.נ הנגב, 8536900
טל 08-6847325
דוא"ל Machon@toraland.org.il
