ידוע שאסור לבן לסתור דבריו אביו או לתלמיד לסתור דברי רבו.
ובטח שלא בפניו.
לאחרונה עסקתי בסוגייה זאת, ועלתה לי השאלה מה הדין שהם
יושבים ביחד בסנהדרין ולכל אחד יש דעה שונה.
כגון אם הבן ואביו יושבים ביחד בסנהדרין ואביו סובר אחרת ממנו
בדיון ההלכתי, האם כשעומדים למניין הבן יהיה רשאי להגיד את
דעתו אע"פ שהיא שונה משל אביו? הרי הוא סותר דבריו בפניו!
וכן תלמיד ורבו המובהק ששניהם משמשים דיינים בבית דין ומגיעים
לשלב של עמידה למניין.
לגבי ישיבה יחדיו בסנהדרין ומניין דעותיהם עי' ברמב"ם הל' סנהדרין
פי"א הל' ז ו-ח ובראב"ד ונוה"כ. ובפשטות לגבי עצם השאלה,
הסתירה האסורה היא מצד כבודו של אב אולם אם הוא סובר אחרת
מאביו בלימוד תורה אין זה שייך לכבוד אביו בין אם זה לימוד מפסוק
ובין אם זה לימוד מסברא או בי"ג מידות. ומצינו בן שחולק על אביו
כגון עקביא בן מהללאל שציוה כן לבנו שיחלוק עליו - עדויות פ"ה
מ"ו ו-ז. וכן בר"ה ד ע"ב לענין ר"ה לרגלים. וכן שבת מד ע"א
לגבי הסתפקות מנר. וברמב"ן עה"ת בראשית מז, יח.
ניצן, ת.ד 18, ד.נ הנגב, 8536900
טל 08-6847325
דוא"ל Machon@toraland.org.il
