התשובה
שלום וברכת ד´
אני נקטתי בלשון "יש בכך תחילת נחמה, אולם ראוי למי שלא נהג במנהג זה שלא ינהג בו". לא כתבתי לבטלו אלא למי שלא נהג שלא ינהג כן.
הפוסקים הספרדים המקוריים התייחסו למנהג הזה כפי שכתב הכף החיים (סי´ תקנט אות עו) "דמזה הטעם לא מיחו חכמים על רבות בנות דאחר חצות מתעסקות בכל כוחן לכבד הבית ולתקן המטות וכיוצא מתיקוני הבית וזה מנהג קדום בערי איטליא לשנים ויען שדעתן קצרה וחלושי אמונה אדרבא חיזקו ידיהם לקבוע אמונת הגאולה ולא יתיאשו ח"ו, ברכי יוסף אות ז". זוהיא העמדה של הפוסקים הספרדים למי שכבר נהגה בכך וגם זה היה צריך למחות אלא למצב הדור לא מיחו, שהרי ברור שמנהג זה הוא כנגד ההלכה שאין להסיח את הדעת מהאבלות כל היום. ואסור ללמוד תורה כל היום, וכן אין להסיח את הדעת בנקיונות, אולם מי שנהגה בכך אפשר להניחה על מנהגה שהרי מבואר למי נוסד המנהג. בכל אופן ברור שמי שלא נהג לא ינהג, והוא המנהג הספרדי הטהור והיפה לא להסיח את הדעת מהאבלות, אולם מי שנהג בכך מסיבות מסוימות אין מוחים בידו.
בברכת התורה והארץ
יהודה הלוי עמיחי
מכון התורה והארץ
כפר דרום אשקלון
