קלפים והימורים

בעניין קלפי והימורים-תגובה

תשובת 'מכון משפטי ארץ' (אמונת עתיך 100, עמ' 28-27), בעניין קלפי והימורים, כללה תשובות לכמה שאלות: 1) האם מותר להמר במשחק 'פוקר'. 2) האם מותר להשתמש בכסף שמרוויחים ממשחק זה, שאין אפשרות להשיבו למי שנלקח הימנו. 3) האם מותר לעבוד במקום כזה בתור מערבב הקלפים,  וליטול על כך שכר.

התשובות היו: 1) לפי השו"ע אסור להמר מצד גזל דרבנן, ולפי הרמ"א אסור, אלא אם כן יש לו פרנסה עיקרית אחרת. 2) מותר להשתמש בכסף שהרוויח, אולם אם הוא רוצה לצאת ידי שמים, מן הראוי להשיבו. 3) אסור לעבוד במקום כזה משום 'שותף לדבר עברה'. והאריכו בגנאי ההימורים וההשתתפות בהם.

א. התשובה לשאלה 1 אינה מדויקת. אם הכסף שמהמרים עליו מונח על השולחן שעליו נעשה ההימור, או הפקידו את הממון שמהמרים עליו בידי מנהל המקום וכדומה, אין זו אסמכתא, והביאו זאת האחרונים במקום שצוין בתשובת 'מכון משפטי ארץ'.

ב. איך יכול לצאת ידי שמים אם אינו יודע ממי גזל? וצריכים לתת לו דרך תשובה, שיעשה בכספים אלו צורכי רבים או ייתנם לצדקה.

ג. המערב קלפים או עובד במקום הימורים בעבודה אחרת, מקבל משכורת על פעולותיו. לא נראה שהוא מרוויח מרווחיו של פלוני או אלמוני, ואם כך במה הוא שותף לדבר עברה? סביר מאוד שעל עבודה כזו יש הרבה קופצים, ועל כן אין בכך 'מכשיל' ולא 'לפני עיוור'. הוא בסך הכול רוצה להתפרנס, ואינו מסייע כלל.

ד. יש בעיות אחרות בעבודה בתור מערב קלפים. מכיוון שזהו מקור פרנסתו, עלול מערבב הקלפים להימשך ולהמר בעצמו, או ח"ו עלול הוא להטות את ההכרעה למי מהמהמרים, וכך יעבור על גזל. על כן הוא כהולך על מדרון חלק, וכדי שלא ייפול לתהומות ההימורים – כפי שהוסבר בתשובה – מן הראוי שימצא פרנסה אחרת.     

יעקב אפשטיין