לרב שלום
אני מכין לכיתתי לקט מקורות ללימוד בנושא היחס כיום ליהודים שאינם שומרי תו"מ.
כחלק מהבירור העצמי התעוררה לי השאלה הבאה בנושא מינוי או בחירה ביהודי שאינו שומר תו"מ לתפקיד ייצוגי ובעל שררה.
בין אם נבנה את יחסנו על תינוק שנשבה, חוסר בתוכחה, העובדה שכיום אין ניסים גלוים או אי הגדרתם ככופרים מכיון שלא עזבו את עם ישראל או מכיון שהם שוגגים בכפירה כללית של הדור, המשותף להבנתי לכל הטעמים לעיל הינו שאנו מתייחסים לתופעה בחומרה רבה (כפי שמסביר הרב את נוראיות הכפירה בעל במותינו חללים) אך נמנעים מהתייחסות שלילית לאנשים מכיון שכפירתם אינה כפירה, או דורנו אינו הזמן המתאים, או שאיננו יודעים להוכיח, בכ"מ סיבות חיצוניות, כאשר עצם תופעת אי קיום המצוות הינה נוראה.
לפי כל הנ"ל האם בחזון ההלכתי אנחנו מחויבים למנות (או להשתדל ככל יכולתנו) לתפקיד ייצוגי אך ורק אנשים שומרי תו"מ (איני מתייחס כאן כיצד ניתן להגדירם, זו שאלה אחרת)? האם ישנו הבדל בין תפקיד ייצוגי לתפקיד ביצועי בכיר?
אני רוצה להדגיש ששאלתי אינה פוליטית אלא הלכתית או הבנת הדרך שרוצה ההלכה ללמדנו. להערכתי כיום המצב בציבור הוא ששכחנו את שאלת הלגיטימיות של יהודים אלו ומילא איננו ניזקקים לתשובות וק"ו להשלכותיהם.
תודה רבה וסליחה על האריכות
החזון ההלכתי שלנו הוא וכל בנייך לימודי ה' וכולם ידעו את ה'.
כרגע, שלא הגענו לחזון גם יהודים שאינם שומרי תו"מ הם יהודים לכל דבר.
אומנם ודאי עדיף למנות יהודים יר"ש לתפקידים ייצוגיים.
אך מכיון שהדבר לא ניתן, ומבחינות רבות יש בעלי כישורים טובים שיועילו לעם ישראל יותר, הם יכולים להתמנות הן לתפקידים ביצועיים והן לתפקידים יצוגיים.
ניצן, ת.ד 18, ד.נ הנגב, 8536900
טל 08-6847325
דוא"ל Machon@toraland.org.il
