לגבי החילים שגרשו (רובוטים לדעתי) בפועל ואף שסיעו בעקיפין,
השאלה היא האם יש מקום לסלוח מצדנו כציבור או כאנשים בפרט?
הרי צריך להדבק במדותיו מה הוא סולח אף אתה, עכשיו אחרי
יוה"כ מה הדין לגבי יהודים אלו שגרשו ועברו על לאווים רבים מה
הייחס לכאורה כלפינו(הציבור שהשתדל למנוע את החילול ה' הגדול
שהיה) האם חייב לסלוח? לי עד היום קשה לסלוח להם.
והאמת שאני מעדיף לא לסלוח כי גם אני בן אדם והאם חל עלי
(עלינו) חיוב לסלוח לאותם פשעים?
רוב המגרשים הם בבחינת תינוקות שנשבו לגבי הגירוש, הם לא מבינים
את הקלקול והרשעות בכך כי שטפו את מוחם וע"כ ודאי שאין מקום
לרגשות נקם או רצונות הענשה, וצריך להתגבר ולכבוש את רגשות
הכעס ולנסות לתקן יחדיו את הקלקולים שגרמו לגירוש.
אך הקצונה הבכירה ידעה שלא נמצא פתרון למגורשים שהשולכו
למלונות ואתרים זמניים אחרים שאין בהם יכולת להתקיים יותר מכמה
ימים. היה זה מעשה לא מוסרי בעליל. אני מצפה שצה"ל יעשה
חשבון נפש מעמיק ויקבע אמות מידה לפקודה לא מוסרית
ניצן, ת.ד 18, ד.נ הנגב, 8536900
טל 08-6847325
דוא"ל Machon@toraland.org.il
