התשובה
במציאות בימינו, אם לא נגרם לאדם המושיט עזרה שום נזק וכד', אפילו בחו"ל צריך להגיש עזרה והסיבה פשוטה כיון שאם אתה היית במצבו היית רוצה שהוא יגיש לך עזרה, נראה שה"ה להיפך כאשר אתה מגיש העזרה, ואלה הם דרכי שלום השלמים.
לגבי לא תחנם אין זה שייך לעניין, אלא השאלה היא אם מותר לגמול עמו חסד ולכאן שייכים דברי הרמב"ם (הל' מלכים סוף פ"י): "וכן יראה לי שנוהגין עם גרי תושב בדרך ארץ וגמילות חסדים כישראל, שהרי אנו מצווין להחיותן שנאמר לגר אשר בשעריך תתננה ואכלה, וזה שאמרו חכמים אין כופלין להן שלום בעכו"ם לא בגר תושב, אפילו העכו"ם צוו חכמים לבקר חוליהם, ולקבור מתיהם עם מתי ישראל, ולפרנס ענייהם בכלל עניי ישראל, מפני דרכי שלום, הרי נאמר טוב ה' לכל ורחמיו על כל מעשיו, ונאמר דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום".
