התשובה
1) ראשית, יש ישיבות קטנות אף בציבור הציוני וישנן כאלה רבות היום
כולן קטנות בכמות התלמידים, דבר המוכיח שכיוון חינוכי זה עדיין לא
מוביל בציבור הדתי לאומי. ויש ת"ח ציונים דתייים בעלי שיעור קומה
אם כי אין ספק שאין להסתפק בכך ולגדל יותר ויותר ת"ח. אך לא רק
ת"ח שתדורתם אומנותם אלא גם בעלי בתים במקצועות שונים שהינם גם
ת"ח העושים תורתם קבע ומלאכתם עראי.
וכאן נעוץ העניין העקרוני איך מגדלים חברה בריאה שבה יש
לפחות כ10% ת"ח שתורתם אומנותם והיתר בעלי בתים ת"ח (עיין אור
שמח הל' ת"ת)
חינוך תורני מתחיל מהגן וממשיך בכל החיים וכמובן אם כל המוסדות
על טהרת הקודש הכמות והאיכות של הידע של התלמידים וגודלם
הרוחני וכן כמותם. הבעיה העיקרית בדורנו הוא תפישת המקום של
התורה ונושאיה בכל המציאות. היינו, בדורות שלנו עם ישראל עבר מהפך
של השיבה לארץ ישראל והקמת המדינה. בניית חברה שיש בה את כל
המרכיבים של חברה בריאה מאנשי הרוח עד אנשי המעשה היא צורך
מיידי והכרחי, ובניגוד למצב בגלות בו החברה והקהילה היתה מסודרת
מסביב לבית המדרש, ולמקצועות הפרנסה הגיעו כאלה שהיו פחות
מתאימים מלגדול לת"ח. בניגוד לכך המדינה זוקקת אנשים מוכשרים
בכל שטחי החיים כאשר השפעתה של התורה צריכה לחדור לכל
המרכיבים של המדינה. הציבור החרדי רואה בעיסוק בכלכלה ובפרנסה
ובכל צרכי החול ככורח ודיעבד ולא כערך. בציבור הדתי לאומי
הנותן ערך אף לענייני החול צריך לפתח כלים חינוכיים שיכשירו את
הילדים והנוער הן ללימוד תורה בכל שלבי גידולו והן לצרכי החול של
המדינה. כאמור זה הרעיון בעיקרו אלא שבאופן מעשי הדבר קשה
ודורש הרבה התמודדות וחתירה להתקדמות עוד ועוד. כמה בעיות
מונעות מהתקדמות מהירה בגידול תלמידי חכמים רבים בציבור הדתי
לאומי. ראשית הסביבה והחינוך של ההורים שעפ"י רוב אינה באה מתוך
חינוך של חשיבות טהרת הקודש. ועוד כל הסביבה החילונית שנלחמת
נגד השפעת התורה וכיון שהסביבה אינה מותאמת לגידול ת"ח ומקומם
בחברה של תלמידי חכמים ירוד, והיכולת לפרנס כשיצטרך לכך בללמד
תורה מעטה כל זה מביא שהורים רבים אינם מעוניינים לגדל את בניהם
רק ללימוד תורה ולכן אנו צריכים לעמול עוד ועוד עד ליצירת חינוך
שמגדל ת"ח מחד ומאידך נותן אפשרות גם למי שאינו מסוגל להתמסר רק
לתורה לפתח את כשרונות החול על טוהרת הקודש.
2) מחוייבות לא נוצרת מהופעה חיצונית אלא מחינוך פנימי וע"כ חשוב
להוסיף בחינוך ובאשר להופעה חיצונית כל אחד ילך עפ"י סגנונו
ובלבד שלבושו יהיה נקי וצנוע.
