אב שמקלל את ילדיו
השאלה: שלום רב,
אני בת 31. באב מבית מסורתי. חזרתי בתשובה בעקבות אמונה שבלב (והרבה
ניסים והשגחה אישית שיש לי).
מבקשת עזרתכם, לדעת, מה עושים אם אבא, שחושב שלחנך ולקלל ולבזות את
ילדיו עד גיל מבוגר, זה דבר נכון.
אני מאוד מאוכזבת ממנו, בתור הבת שהכי קרובה אליו (הכי קטנה ), עזרתי
לו הכי הרבה מכל אחי, במשך כל החיים. .
כשגדלתי נפקחו עיני, ונמאס עלי, הצורה שבה הוא, חסר סבלנות ומתפרץ על
כל דבר קטן. (יש לו משקעים מילדותו וגם חיים עם קשיים).
עד כמה אפשר להתעלם ממעשיו. זה מעליב ופוגע מאוד. והגם שהתרחקתי
ממנו, בגלל שהוא כל הזמן מקלל אפילו שנמות ומעליב ומבזה.
אמא שלי אומרת, שהוא לא מקלל מהלב. אבל מרוב שהוא מקלל אותנו ומתנהג
איתנו רע, הוא שבר לנו את הנפש ואנו שבורים רגשית. ואף הוא מרוכז כל
הזמן בבעיות של עצמו. כשצריך אבא שיבוא וייעץ לנו, ויבוא איתנו לכל
מיני מקומות, הוא אומר: די אתם גדולים, תסתדרו לבד. ומה גם שהוא לא
רצה לקחת אחריות בעזרה בחיינו(בבית ובחוץ), כל ימי חייו. הוא גם מייאש
אותנו בכוונה ואומר לנו דברים שלילים. ומכניס לנו מחשבות שליליות על
כל בני האדם, ככה שהשניא עלינו, לחינם, את רוב האנשים בעולם. (מילדות
הוא עשה ככה).
אני מרוב כעס והעלבות ממנו, מזה מספר שנים, מחזירה לו בקללות ומקללות
אותו גם ,שימות.
אני שואלת, עד מתי כבודי לכלימה?
והאם בכל מחיר ובכל מצב, צריך לכבד אב. כבר אין לי אהבה אליו, אחרי
איך שהתייחס אלינו כל, כל החיים.
אינני מסוגלת להינשא. אינני מסוגלת להסתדר חברתית. הנפש שלי הפכה
להיות רגישה מאוד ופגועה. אני לא יודעת מה לעשות כבר.
אני יודעת שבורא עולם לא רוצה אב שיקלל ויבזה את הוריו.
אומרים שמי שמקלל אביו ואמו מות יומת.
אך מה עושים שהאבא מלמד את הקללות ומלמד לצעוק ומלמד להרביץ, כי הוא
נהג בנו כך?
האם בורא עולם סולח?
האם בורא עולם , מתחשב בי, ובנו, כאשר האבא הוא הגורם שהשפיע
לרעה?
כל כך אהבתי את אבי, והוא פגע בי כל כך הרבה, כל חיי, עד שהפכתי
לשנוא אותו ולקלל אותו כל פעם שהוא מדבר בצורה לא יפה.
מה עושים?
ככה אי אפשר להכיר אף אחד, ובטח שלא להתחתן או להביא ילדים. אני פשוט
מאוכזבת ועצובה מכך מאוד. שיתכן ואנהג כך באדם שאכיר או בילדים, אם
בכלל יהיו לי.
מרוב שהוא קילל אותנו הוא גרם לי לשנוא בני אדם. וגם בריאותי
נהרסה.מרגישה שהוא הורס את מזלנו.
לא מסוגלת לאסוף את השברים.
אכזבה עמוקה מאבא שאומר שהוא דוגמא למופת בחינוך, כשדרך החינוך , היא
כולה כולה שגויה.
מה עושים? ואיך אוספים את השברים.
לפעמים מרוב כעס על בורא עולם, אני מרגישה כאילו הוא עושה לי את זה
בכוונה, בכדי שאלמד להתאפק. אבל איך אפשר ללמוד כשאין דוגמא בבית,
והביאו אותך לסף פיצוץ מבחינה ריגשית?
היתכן, שבורא עולם חפץ שאבי יקלל אותי?
יצעק עלי?
ירים יד?
יעליב אותנו, וישפיל אותנו, בדבריו, לעפר?
אנחנו ילדים טובים. ולא עושים רע לאף אחד. ילדים של בית. גם בגיל
31.
באמת, אני מצפה לתשובת כולם,
שבת שלום ומבורכת,
