התשובה
ב"ה י"ב ניסן ה'תשע"ו
לכבוד
ר' אוריאל שלמוני הי"ו
שלום וברכה וכל טוב
שיטת הרב קוק בחילול על "מעות הראשונות" בימינו
בתשובה לשאלתך האם נכון לומר שנראה מתוך דברי הרב קוק זצ"ל שהוא חזר בו והודה לבעל החזו"א זצ"ל שגם בזמן הזה שמחללים מעשר-שני על שווה-פרוטה במטבע המיועדת לכך – ניתן לחלל שווה-מנה על שווה-פרוטה.
לענ"ד ברור שהרב קוק זצ"ל כלל לא חזר בו בתשובתו השנייה (משפט כהן סי' נד) ונשאר בדעתו כמו שכתב בתשובתו הראשונה (שם סי' נג).
אני מבין שהביטוי שגרם לך לחשוב כך הוא המשפט שהרב מסיים בו את תשובתו:
"שדברינו עולים לדינא בקנה אחד, והם דודים זה לזה".
אך אם נתבונן בכל המכלול נווכח שלא כן הדבר. שהרי צריך לזכור שהרקע של כל הדיון שבו הוא התחיל התשובה הראשונה לבעל החזו"א זצ"ל היא תמיהתו שאותה הוא מפנה לרב קוק זצ"ל, מה פשר המנהג המקובל שלא מחללים בזמן הזה "מעשר שני שאין בו שווה פרוטה"?!
על כתב לו הרב זצ"ל בתשובה הראשונה שהסיבה לכך היא שכל דין "מעות הראשונות" מועיל דווקא כאשר אנשים חיללו מעשר שני בשוויו על מטבע מסוימת כשבדרך כלל הם מייתרים מקום מועט במטבע, כי הם מפחדים לחלל מעשר-שני בשוויו בדיוק ולכן הם מכינים מטבע גדולה שעליה ניתן להוסיף עליו מעשר-שני שאין בו שווה פרוטה שהוא מצטרף כהמשך למעשה החילול של "מעות הראשונות" בפעם הקודמת.
אולם בימינו שמחללים שווה מנה על שווה פרוטה, קשה לומר שהחילול שהוא פחות משווה-פרוטה הוא המשך של החילול הקודם שהיה שווה-פרוטה. זאת משום שכל חילול על פרוטה נחשב ליחידת חילול מוגדרת, וממילא גם יחידה עצמאית במטבע שהיא עומדת בפני עצמה, והחילול הבא לא יכול להצטרף אליה, לפיכך גם לא ניתן לומר שחילול מע"ש שיש בו פחות משווה-פרוטה אינו מצטרף לחילול הקודם.
לפיכך, מציע הרב זצ"ל את הפיתרון כדלהלן: ליצור מטבע שתיחשב "מעות הראשונות" גם לימינו באופן כזה שבפעם הראשונה יחללו עליה מעשר שני בשוויו ולא על שווה פרוטה. כל חילול של פירות שיש בהם מעשר שני שהוא פחות משווה-פרוטה יוכל להצטרף לחילול הראשון בצורה ברורה..
אך גם לאחר שהחזו"א תמה על כך השיב לו מרן זצ"ל שהוא עומד על דעתו אך מסכים עם החזו"א שאין בכך איסור ובעיקר שיש פוסקים שסוברים שאין כלל צורך לחלל מע"ש שאין בו שווה פרוטה.
הרב זצ"ל אמנם מסכים שניתן לצרף לדינא להקל בשעת הדחק ע"י פדיון דמעות הראשונות אך הוא עומד על דעתו שפעם אחת צריך לחלל על מעות ראשונות בימינו, אך הוא לא מסכים לפתרון מעשי של החזו"א.
יתכן שבתשובתו השנייה הוא נשמע פחות נחרץ עקב העובדה שבשיטת הרמב"ם קיימת הבנה שאין שום בעיה לחלל מע"ש שהוא פחות משווה פרוטה בפני עצמו. לכן למרות שהכס"מ דחה הבנה זאת אך עדיין ניתן לצרף אותה כקולא בתור אפשרות לפיתרון כזה או אחר. אך הוא עדיין נשאר בדעתו שלכתחילה הגדרת "מעות הראשונות" זה רק כאשר מחללים מעשר שני בשוויו. לאור זאת נתבונן בלשון הרב קוק זצ"לו:
"והנה הרמב"ם והשו"ע לא הביאו כלל את הדין הזה, שמע"ש שאין בו שו"פ אינו נתפס בפדיון. והשו"ע לא הביא כלל גם את הדין של פדיון על מעות הראשונות... ולולא דברי הכס"מ היה ראוי לומר, שהרמב"ם דחה את דברי המו"מ בבבלי מפני פשטן של דברי הירושלמי דפ"ד דמע"ש... ואולי ראוי לצרף... ולצרף לדינא להקל בשעה"ד, וכמש"כ, ע"י פדיון דמעות הראשונות, גם לדידן עפ"י התנאים שכתבנו, וכדמר נ"י במכתבו, שדברינו עולים לדינא בקנה אחד, והם דודים זה לזה".
כלומר, הוא אומר לחזו"א שהוא מסכים שאין סיבה להחמיר שלא לעשות "מעות הראשונות", והפיתרון של שנינו הם דודים שלכל אחד יש פיתרון. אך על דרך הפתרון הוא נשאר לחלוק על החזו"א..
בברכת התורה והארץ
אהוד אחיטוב
