תרו"מ מעציץ ובו עץ תפוז סיני במרפסת

התשובה

ב"ה

לחנן שלום וברכה,

א. גם מה שגדל במרפסת חייב בתרומות ומעשרות

ב. הגדל בעציץ נקוב חייב בתרו"מ כמו מה שגדל בקרקע.

ג. גם מה שגדל בעציץ שאינו נקוב חייב בתרומות ומעשרות - אך גם בזמן שהיה חיוב תרו"מ מן התורה - בעציץ שאינו נקוב זה רק מדברי חכמים.

ד. לא צריך להפריש מכל פרי - אך אין להפריש מעציץ שאינו נקוב על הנקוב ולהיפך כיוון שזה מן הפטור על החיוב ומן החיוב על הפטור.

ה. הגדל במרפסת בין אם נגדיר אותה כבית או כחצר המשמשת לתשמישי דירה - בכל מקרה גידוליה חייבים בתרו"מ, ובכל מקרה אם אדם קוטף אחד אחד ואוכל הוא פטור, אלא אם כן מדובר בתפוזים רגילים שגם פרי אחד חייב לעשר היות וכל פלח נחשב כפרי עצמו בדומה לרימון. אך תפוז סיני היות ואינו נאכל פלחים פלחים דינו כפרי אחד והקוטף ממנו פרי אחד ואוכל ואח"כ קוטף את השני ואוכל פטור מתרו"מ -שהרי לא ליקט שנים יחד לאכילה.

הראיה שאין הבדל בין גידולי חצר לגידולי בית לעניין זה מקורה בדברי הרמב"ם (הל' מעשר פ"א ה"י) שלמד חיוב תרו"מ בבית מחיוב תרו"מ בחצר , והוא עצמו כותב שחיוב תרו"מ בחצר זהו אם אספן כאחת, כלשונו (שם):

"ויראה לי שהוא חייב במעשרות מדבריהם שהרי תאנה העומדת בחצר חייב לעשר פירותיה אם אספן כאחת".

וביאר דבריו הרב ישראל יעקב פישר זצ"ל (אבן ישראל הל' מעשר שם) שכוונת הרמב"ם שאספם כאחת כי לא ניתן לחייב תרו"מ בחצר ללא גמר מלאכה והרמב"ם משווה חיוב גידולי בית לגידולי חצר ו- אם כן גם כשהוא מחייב את גידולי הבית בחצר כוונתו למצב שהייתה כאן פעולה של גמר מלאכה שהיא "משימלא את הכלי".

לאור זאת אם מצאנו שאם אדם רוצה לאכול במקום בחצר לא צריך מילוי כלי אלא די בלקיטת שני פירות בבת  אחת. הוא הדין כשאדם לוקט פירות הגדלים בבית הוא חייב אם ליקט שתים יחד..

בברכת התורה והארץ,

אהוד אחיטוב