התשובה
בס"ד
שלום וברכת ד'
השאילת יעבץ אפשר לסמוך עליו, עיין בכף החיים, סי' תנז ס"ק טז שהורה לסמוך על השאילת יעב"ץ. ובשעת הדחק שאני.
אבל לא הבנתי את השאלה הרי הדיון הוא בשמן שבישלו בו תבשילים, כאן זה דין של טבל שהתערב כבר בחולין, כאן הלכה פסוקה (רמב"ם הל' מאכ"א פט"ו הי"ב): יראה לי שאפילו דבר שיש לו מתירין אם נתערב בשאינו מינו ולא נתן טעם מותר, לא יהיה זה שיש לו מתירין חמור מטבל שהרי אפשר לתקנו, ואע"פ כן שלא במינו בנות טעם, כמו שביארנו". למדנו מכאן שטבל שהתערב באינו מינו ואינו נותן טעם הוא בטל ואין צורך לתקנו, ובנידון שלכם השמן איננו אחד מששים בתבשיל (בד"כ), ועל כן אין צורך כלל בהפרשה. אמנם דעת הכס"מ היא שמים ומלח הם כמין אחד, וא"כ גם שמן יתכן שהוא מין אחד, אולם הרד"ך העיר שמים ומלח הם כאינו מינו וא"כ גם שמן בודאי אינו מינו. וכן הרדב"ז (לדעתו זו המשנה שהראב"ד כיוון עליה) הביא משנה לגבי שמן וורד, שאינו מינו, וא"כ ברור ששמן נחשב כאינו מינו בתערובת, ואינו עשוי לטעם, אלא לצורך הבישול, וא"כ דינו שהוא מתבטל.
העולה שבמקרה שלכם היה בעצם ביטול, ואם נחוש לדעה ששמן הוא חלק מהתבשיל ולכן הוא כמין במינו ואינו מתבטל, הרי לצורך זה אפשר לסמוך על השאילת יעבץ ולהפריש בשבת
בברכת התורה והארץ
יהודה הלוי עמיחי
מכון התורה והארץ
כפר דרום אשקלון