התשובה
בס"ד
שלום וברכת ד'
ראיתי את דבריך והשאלה היא ידועה. אולם צורת ההפקרה לא נ"ל כלל שהרי אין אדם רוצה להפקיר את עציו והאם ההפקר הוא הפקר אמיתי. האם יד הכל שווים בעץ הזה? בודאי שאין אדם המפקיר את פירותיו באמת. אמנם לעניין חמץ אין אדם רוצה שיהא שלו ולכן ההפקר הוא אמיתי אולם בעץ גמור האם יש כאן הפקר מוחלט. וכמו כן אם אפשר להפקיר עצים בפני ג', אפשר להפטר כלל מתרו"מ בצורה של הפקר כל שנה. אינני יודע מי נתן עצה זו אבל בגלל שאלה בתרו"מ ומה יש להפריש בגלל כך מפקיעים מצוות הפרשה ונתינה של תרו"מ?!
יסוד הדבר בהלכה הוא שהעצים הללו בטו בשבט בודאי לא הגיעו לעונה"מ יתכן שהיה בהם פרחים ולפעמים יש גם חנטים קטנים (תלוי בחום בתקופת שבט) ולדעת הרמב"ם יש לילך לפי עונה"מ שהיא תקופה מאוחרת בהרבה מאשר טו בשבט, ולכן לשיטתו יש להפריש רק תרו"מ מהשנה שבה נלקט הפרי (השנה היא השנה החמישית). וכמו כן יש להוסיף את דעת הרמב"ם (מעש"ש פ"א ה"ח) כתב שיש לילך אחר גמר פרי, וא"כ יש לצבור את הפירות שנקטפו ולהפריש רק מעשר שני. (עיין באריכות התורה והארץ ח"ב עמ' 320 ואילך).
בברכת התורה והארץ
הרב יהודה הלוי עמיחי