חיוב כהן בנתינת מעשר ראשון

התשובה

ישנם כמה שיקולים לפטור את הכהן מנתינת מעשר ראשון ללוי:

א. הרמב"ם (הל' מעשר פ"א ה"ד) עומד על שאלה זו בפירוש, וכותב:

אין מוציאין המעשר מיד הכהנים, שנא': "כי תקחו מאת בני ישראל"...

ומקורו בספרי (במדבר יח כח אות סא) ובירושלמי (מע"ש פ"ה ה"ג). וכן דעת ספר החינוך (מצוה שצה בסופה). וכך פסק בשו"ע (יו"ד סי' שלא סעי' סח-סט).

ב. שיקול נוסף לפטור כהנים מנתינת מעשר ראשון ללויים הוא תקנת עזרא. וכך מפורש ברמב"ם (מעשר פ"א ה"ד):

ועזרא קנס את הלויים בזמנו שלא יתנו להן מעשר ראשון אלא ינתן לכהנים, לפי שלא עלו עמו לירושלים.

וכתבו הנו"כ (מהר"י קורקוס, רדב"ז וכס"מ שם) שגם בזה"ז, מי שנותן מעשר לכהן - יצא ידי חובתו. וכן דעת הרמ"א (יו"ד סי' שלא סעי' יט בהג"ה). ומכאן שאין הכהן צריך לתת ללוי.

ג. לעומת זאת כתב רש"י (קידושין נח ע"ב ד"ה ה"ג):

 שאף מעשר ראשון - לכהנים, מדקנסינהו עזרא ללויים.

ומשמע מדבריו, שאלמלא תקנת עזרא היה הכהן חייב לתת את המעשר הראשון שלו ללוי. ובשער המלך (מעשר פ"א ה"ד) מוסיף שכן היא דעת הריטב"א (קידושין שם). וכן דייק בס' עשר תעשר (הל' קלד) מדברי הסמ"ג (מצוה קלה).

ד. ההלכה למעשה היא כדעת הרמב"ם, וכ"כ: ערוה"ש (סי' צב סעי' ח-ט);  מלבי"ם (במדבר יח כח אות סא); המעשר והתרומה (פרק א סעי' כח). לעומת זאת, בספר עשר תעשר (הל' קלד) ובכרם ציון (אוצר התרומות, הלכות פסוקות פרק לט סעי' יב) הביאו את המחלוקת ללא הכרעה.

ה. בשער המלך (מעשר פ"א ה"ד בסופה) כתב שאם כהן קנה פירות מישראל לאחר שנגמרה מלאכתם - כבר חלה עליהם מצוות הנתינה ללוי, ואף הכהן חייב בזה. ולא אמרו שפטור מנתינה אלא כשגידל וגמר את המלאכה בעצמו. אך המנ"ח (מצוה שצה ס"ק יא) מסיק שלדעת הרמב"ם הכהן פטור מנתינה בכל מקרה.

מסקנה

למעשה, דעת רוב הפוסקים היא שכהן אינו צריך לתת את המעשר ללוי, הן מעיקר דין תורה והן מכוח תקנת עזרא. ואף אילו היה מקום לחשוש לדעה המחייבת כהן בנתינה - הרי מאחר שיש ספק - המוציא מחבירו עליו הראיה.

ד"ר אליקום ברמן

מעבדה למחלות עופות אזור ירושלים

ת.ד.299 בית שמש 99000

טל'. 02-9918082 פקס.02-9915658