התשובה
שלום
1. . פירות וירקות שגדלו בבית חייבים בתרומות ומעשרות,[1] אך אין לברך על ההפרשה.[2]
[1] רמב"ם, הל' מעשר פ"א ה"י.
[2] אין לברך מחמת הספק, שכן לדעת הראב"ד בהשגתו לרמב"ם שם, - פטור לגמרי; עי' דרך אמונה, הל' מעשר פ"א ה"י, ציון ההלכה ס"ק צט.
2. פירות הגדלים במרפסת , אם המרפסת מקורה דינה כגידול בתוך בית. אם המרפסת אינה מקורה דינה כגדל בחצר כפי שיבואר להלן
א. בשדה ובמטע מותר לקטוף כל כמות פירות שרוצים, ולאכול אותה ללא הפרשת תרומות ומעשרות, ובלבד שיאכל אותם באופן ארעי, לאמור ללא הכנות רבות לפני האכילה. למשל, אין לקלף פירות רבים לפני האכילה, אין לבשל לפני האכילה וכדו'.[1]
ב. אם העצים מצויים בחצר 'המשתמרת',[2] מלבד ההגבלה בדרך האכילה יש גם הגבלה בכמות הפירות שקוטפים ושאוכלים בבת אחת. מותר לקטוף רק פרי אחד או גרגיר אחד של ענבים ולאכול אותו אכילת ארעי כדלעיל, ושוב לקטוף ולאכול. אך אם קוטף אפילו שני פירות יחד – מתחייב בהפרשת תרומות ומעשרות גם אם אוכל באופן ארעי.[3]
ג. ההגבלה בכמות הפרי שקוטפים ואוכלים נמדדת על פי הרגל האכילה. מענבים רגילים לאכול גרגיר, ולכן מותר לקטוף ולאכול רק גרגיר אחד בבת אחת. אך אבטיח למשל, אין רגילים לאכול אבטיח שלם בפעם אחת, ולכן אם קוטף ואוכל אבטיח שלם מתחייב בהפרשת תרומות ומעשרות. הוא הדין גם בפירות הדר, שההרגל לאכול כל פלח בפני עצמו, ולכן הקטיף והאכילה של פרי הדר שלם מחייבים הפרשת תרומות ומעשרות.[4]
[1] המעשר והתרומה, פרק שישי עמ' סד.
[2] מהר"י קורקוס, לרמב"ם הל' מעשר פ"ד הט"ו. חצר המשתמרת היא חצר מגודרת, שמצויה ליד בית שגרים בו; בעניין ההגדרה של חצר המשתמרת עי' במאמרנו 'חיוב מעשר בקטיף תיירותי', אמונת עתיך 88 (תשע"א), עמ' 42-39.
[3] רמב"ם, הל' מעשר פ"ד הט"ו הי"ח; 'המעשר והתרומה', פרק שביעי, עמ' פ-פא.
[4] חזו"א, דמאי סי' ז ס"ק כ; שם' ס"ק כד; שערי צדק, פרק ג סעי' טז-יז; התורה והארץ ד, עמ' 206-202.