התשובה
ב"ה
שלום וברכה בתשובה לשאלתך, אביא את הדברים עפ"י מה שאנו פוסקים במכון התורה והארץ:
א. יש כמה מיני עצים שזמן החנטה שלהם הוא בתקופה הקרובה לט"ו בשבט, כגון, שקד, אפרסק, שסק, אתרוג. כיוון ש'שנת המעשר' נקבעת לכל פרי בנפרד, פעמים שאי אפשר לקבוע את 'שנת המעשר' לכל המטע כאחד. לכן אם יש אפשרות לסמן את 'שנת המעשר' של כל פרי בנפרד, יש לעשות כן.
ב. אם אין אפשרות כזו, יקבע את 'שנת המעשר' של הפירות על פי רוב הפירות, ויאמר בנוסח ההפרשה: 'תשע מאיות... הרי הן מעשר שני', במידה ויתכן שהפירות הם משנת מעשר עני יוסיף: 'ואם הפירות הם משנת מעשר עני, כל מה שקראתי בשם מעשר שני יהיה מעשר עני...'. ובמקרה כזה יחלל את המעשר השני ללא ברכה. אולם בפירות שעתה על העץ בכל מקרה הם משנת מעשר שני, ורק בעיה של הפרשה משנה על חברתה.
ג. הוסיף על כך מו"ר הרה"ג יעקב אריאל שליט"א שעדיף להפריש תמיד יותר מפרי אחד לצורך התרומה הגדולה והתרומת מעשר.
וכמו כן אם יש פירות מגדלים ומצבעים שונים יש להפריש חלק מן הפירות בגודל ובצבע האחד והחלק הנוסף מן הגודל והצבע האחר.
ההסבר הוא כי באופנים אלו ניתן לתלות שחלק מן הפירות משנה אחת והאחרים מן השנה השנייה.
בברכת התורה והארץ
אהוד אחיטוב