התשובה
ב"ה אור לי"ד מנחם-אב ה'תשע"ו
חילול מעשר-שני על פרוטה ורבע
שלום וברכה וכל טוב
בתשובה לשאלתך מדוע נכתב בנוסח החילול שבהוצאת המכון שהמעשר-שני יהיה מחולל "על פרוטה ורבע"?
בכדי להסביר זאת חשוב להקדים שמצד הדין כל אדם הפודה מע"ש שלו על מטבעות שלו חייב להוסיף חומש, כפי שפסק הרמב"ם (הלכות מע"ש ונט"ר פ"ה ה"א).
כמו כן בימינו נהגו על פי פסק הגאונים לפדות את המעשר-עני על שוה פרוטה, כפי שהביאו התוס' (ר"ה לא ע"ב ד"ה ביקש, בכורות ל ע"א ד"ה באתריה) בשם הגאונים עפ"י הגמ' (ערכין כט ע"א). וכן פסק הרמב"ם (מע"ש ונט"ר פ"ב ה"ב). הדבר נצרך מפני שבימינו לא ניתן לממש את כסף הפדיון ולהעלותו לירושלים. כשהפדיון לא על שוויים הריאלי של הפירות מועיל מפני שמע"ש נחשב כממון הקדש, ולא חלים לגביו דיני אונאה וביטול מקח, רש"י (קידושין יא ע"ב ד"ה שחיללו), ביאור הגר"א (יו"ד סי' רצד ס"ק כ).
במצב זה קיימת דעה בראשונים שכאשר מוסיפים חומש צריך לחלל את המע"ש על שווי של פרוטה ורבע מן המטבע: פרוטה עבור המע"ש עצמו, ורבע עבור החומש, כפי שביאר החזו"א (דמאי סי' ג ס"ק טז ד"ה מיהו) את תוס' (גיטין סה ע"א ד"ה ואמה). לדעה זו אם לא עושים כך, יוצא שהמעשר עצמו (ללא החומש) מחולל על פחות משוה פרוטה (4/5 הפרוטה), מפני שהחומש תופס חמישית אחת ממנה, וחילול על פחות משוה פרוטה אינו מועיל. כפשט דברי הגמ' (ב"מ נג ע"ב). וראה מאמרנו "מעשר שני שאין בו שוה פרוטה ("אמונת עתיך" 6 עמ' 18).
אולם באופן פשוט דעת שאר הראשונים שגם מע"ש וחומשו יכולים להתחלל על פרוטה, משני טעמים:
1. מפני שניתן להוזיל את מחיר המע"ש עם החומש עד שיעור פרוטה - כפי שביאר החזו"א (שם) את דברי התוס' (ב"מ נד ע"א ד"ה).
2. הסיבה שמותר לפדות מע"ש והקדש על פרוטה אינה מפני שמותר להעריך את הפירות במחיר מוזל גרידא, אלא מפני שמשמעות הפדיון היא הוצאת הפירות מרשות ההקדש, ולשם כך די בפרוטה - כפי שביאר הגרש"ז אויערבאך זצ"ל (מנחת שלמה סי' סז ס"ק יג) בדברי התוס' (שם), וכן כתב (שם סי' סו עמ' שמא) בדעת רש"י (קידושין יא ע"ב ד"ה שחיללו). וע"ש (עמ' שמו ד"ה אשר).
ה. אולם כשפודה מע"ש וחומשו כשאין צורך בכך (או בספק), ראוי לציין שהמעשר מחולל על פרוטה ורבע. כי במקרים אלו החומש הוא חולין גמורים, ואין צורך לפדותו, ואם אדם בכל זאת אומר שהמע"ש וחומשו מחוללים על פרוטה בלבד - יצא שהמע"ש מתחלל על 4/5 הפרוטה. כפי שכתבו בפשטות החזו"א (שם ד"ה מיהו) ובשו"ת מנחת שלמה (סי' סז ס"ק יד) כי לכאורה במצב זה החומש אינו מתחלל בתוך הפרוטה של החילול.
ו. כדי שלא להיקלע לחששות אלו, סבר כדאי לומר באופן קבוע: "הוא וחומשו מחולל על פרוטה ורבע" - הפרוטה למעשר עצמו, והרבע - לחומש