הכנסת לימון דרך החלון

התשובה

נתייחס לשלושה מקרים שהאדם לא הכניס את הפירות דרך הדלת של הבית. 1) אם הוא הכניס את הפירות דרך החלון – פטורים הפירות מתרומות ומעשרות ולהלן נפרט. 2) אם הוא הכניס את הפירות דרך שער החצר – נקבעים הפירות למעשר אף שלא נכנסו לתוך הבית.[1] 3) אם הפירות גדלו בחצר עצמה, מותר לקטוף פרי אחד ולאכול אותו ללא הפרשה, אך כאשר קוטף שני פירות – חייב להפריש תרומות ומעשרות.[2]

במסכת ברכות[3] הגמרא מבחינה בין דורות ראשונים לדורות אחרונים, שבדורות אחרונים הכניסו את הפירות דרך החלונות כדי להיפטר מחיוב תרומות ומעשרות, ומשמע שפטור לגמרי. על פי זה פסק הרמב"ם (הל' מעשר פ"ד ה"א): 'אבל אם הכניס תבואתו דרך גגות וקרפיפות פטור מן התרומה ומן המעשרות'. אמנם התוספות[4] כתבו שגם אם הכניס דרך החלון אסורה אכילת קבע וכל מה שהתירו זה רק אכילת ארעי.[5] ה'חזון איש'[6] דן בשאלה אם אפשר להתחייב שוב אם לאחר הכנסה דרך החלון, יוציא את הפירות ויכניסם דרך דלת הבית. הוא מביא ראיה מן הגמרא[7] שדנה מדוע בחלה לא גזרו כשהעיסה נילושה על ידי גוי 'גזירת בעלי כיסים' כמו בתרומות ומעשרות. ותשובת הגמרא שבחלה בלאו הכי המערים יכול להיפטר מן החלה, אם ילוש כמות קטנה של פחות מכשיעור חלה. ועל כך שואלת הגמרא שגם בתרומות ומעשרות יכול להיפטר על ידי הכנסה דרך החלון, ומשיבה שלא נוח לו לאדם להיפטר על ידי מעשים שנראים בפרהסיה. מכאן למד ה'חזון איש' שהפטור מחיוב תרומות ומעשרות כשמכניסים את הפירות דרך החלון הוא פטור תמידי, וגם אם יוציא את הפירות ויכניס אותם שוב דרך הדלת – לא יתחייב מחדש.[8] וכך הסיק ב'דרך אמונה' (לרמב"ם שם ס"ק ח) לאור דברי ה'חזון איש'. לאור הנ"ל יש להסיק להלכה במקרים המפורטים בתחילה:

א) אם הכניסו את הלימונים דרך שער הגינה של מקבל הלימונים ולאחר מכן הכניסו אותם לבית דרך החלון, בכל מקרה כל הפירות חייבים בתרומות ומעשרות, ולכן אין בעיה להפריש מיניה וביה.

ב) אף אם לא הכניסו אותם דרך שער הגינה, אך הלימונים גדלו בגינתו של השכן ובדרך כלל יש גדר מסביב לגינה, כי אז נחשבת הגינה כחצר המשתמרת[9] ומותר לקטוף רק פרי אחד ולאוכלו ללא הפרשה. אך אם קטפו יותר מפרי אחד – מתחייבים הלימונים בתרומות ומעשרות ולכן שוב אפשר להפריש מיניה וביה.

ג) אם הגינה של השכן אינה חצר המשתמרת, והכניסו את הלימונים דרך החלון, נחלקו הרמב"ם והתוספות אם הפירות חייבים בתרומות ומעשרות כשאוכל אכילת קבע. לדעת הרמב"ם אי אפשר להפריש מיניה וביה, שכן מפריש מן החיוב על הפטור, ואילו לדעת התוספות הפירות אינם פטורים. במקרה זה אפשר לבחור באחת מן האלטרנטיבות הבאות: 1) להפריש מכל לימון ואם מפריש בפעם אחת אפשר גם לברך על ההפרשה.[10] 2) ייקח לימונים שהם בוודאי טבל בכמות שהיא יותר מאחוז מכל הלימונים, ויאמר כך: 'הרי זה תרומה על הטבל שיש כאן' וכן על זו הדרך בשאר המעשרות.[11]

ד) בכל מקרה, הוצאת הלימונים מן הבית והכנסתם החוזרת דרך דלת הבית לא תועיל לחייב בתרומות ומעשרות.