פירות שנוספו לאחר הפרשת תרומות ומעשרות

התשובה

נאמר בתוספתא (תרומות פ"ג ה"ד-ה"ו) כך:

התורם את הכלכלה ונמצאו פירות בצידי כלכלה הרי אלו תרומות מפני שלבו לתרום על הכל... התורם את הגורן צריך שיכוין את לבו על מה שבקוטין על מה שבתבן... התורם את הבור צריך שיכוין את לבו על מה שבחרצנין ועל מה שבזגין... אם לא כיון תניי בית דין שיתרום (את) על הכל.

בהלכה השנייה שבתוספתא מדובר במקרה שיש שאריות יין בין החרצנים ובין הזגים, ולכן כשאדם מפריש את התרומה, הוא צריך להתכוון להפריש ולפטור גם שאריות אלו. עם זאת, אם לא התכוון לכך, יש תקנת חכמים (תנאי בית דין) שהפרשתו מועילה. הפרשנים מסבירים שתקנה זו נתקנה רק בנוגע לשאריות של יין או של שמן וכדומה, ורק לגבי תרומה גדולה, שאין שיעורה קבוע.[1] אך בנוגע למעשר או תרומת מעשר אין תנאי בית דין. מכל מקום למדנו שכשאדם מפריש, עליו לדעת מהם ה'שיריים' (הפירות) שאותם הוא רוצה לתקן, ולכוון לתקנם בהפרשתו. אמנם בהלכה הראשונה שבתוספתא למדנו שאם הוא התכוון להפריש על הפירות שבתוך הסל, ולאחר מכן נמצאו פירות מחוץ לסל, פירות אלו חולין 'מפני שבלבו לתרום על הכל'.[2] הגרש"ז אויערבאך[3] מסביר שדין זה אינו קשור לתנאי בית דין, אלא שאנו מניחים שכוונתו של המפריש הייתה גם על הפירות שמחוץ לסל.

בנדון דידן, האדם השאיר שקית של תפוחים ברכב, והוא הפריש מן התפוחים שהכניס לבית.

א. גם במקרה שהוא הפריש קצת יותר מאחוז (תרומה ותרומת מעשר) מן התפוחים באופן שהשיעור מספיק גם לתפוחים שברכב,[4] נראה שיש להפריש גם מן התפוחים שברכב, כי יש להניח שלא התכוון לתקן גם תפוחים אלו בהפרשתו.

ב. אם נכלול גם את התפוחים שהשאיר ברכב בהפרשה, וה'קצת יותר מאחוז' מן התפוחים שהניח בצד אינו מספיק לתפוחים אלו, נמצא שהוא הפריש פחות מן השיעור הנדרש. במקרה זה ברור שלא התכוון לתקן אותם, ועליו להפריש גם מהם.

ג. לאור זאת, גם במקרה ששקית התפוחים הנוספת לא נמצאה ברכב אלא בחדר אחר בבית או אף בצד אחר של החדר, ומתברר שהוא הפריש שיעור של קצת יותר מאחוז רק מן השקית הראשונה של התפוחים; יש להניח שהוא לא התכוון לתקן את השקית הנוספת של התפוחים, ויפריש שוב עליה בלבד.[5]

ד. ראוי לציין שכאשר אדם מביא מן השוק זנים שונים של תפוחים, אף שמן הדין אפשר להפריש מזן אחד על זן אחר,[6] לא יעשה כן אלא יפריש מכל זן בנפרד. הסיבה היא שייתכן שמקור הפירות הוא ממטעים שונים, אלו פטורים ואלו חייבים, ונמצא מפריש מן החיוב על הפטור ולהפך.