התשובה
שלום
נוסח ההפרשה כולל קריאת שם לתרומות ולמעשרות (בלי קריאת שם ורק הוצאת מאית ומשהו מן הפירות , הפירות עדיין טבל ואסורים באכילה) וכן אנו מוצאים את התרומה ותרומת המעשר (עוטפים בשקית ומשליכים לפח ) משום אין אפשרות לאכול אותם . את פירות מעשר שני אנו מחללים על מטבע (כפי שאנו אומרים זאת בנוסח ההפרשה) ולאחר חילולם מותר לכל אחד לאכול מהם. את פירות מעשר ראשון אכן יש ליתן ללוי .
יש הסוברים שבימנו אין חובה ליתן ללוי משום שאין בימנו לוי מיוחס וחל הדין המוציא מחברו עליו הראיה , והפריש יכוללאכול אותם משום שאין בהם שום קדושה אלא הן חולין גמורים. אך השו"ע הזכיר נתינה ללוי גם בימנו , אופן נתינת מעשר ראשון בימנו בדרך הקלה היא ע"י הרעיון של "מכירי לווים" שישנו לוי ידוע שהלוותה לו כסף והוא פורע את חובו בפירות בשייכים לו ומשאירם אצל המפריש . כדי לחסוך טרכה מרובה זו כדאי להיות מנוי ל"בית האוצר" שבמכון שהוא מטפל בנתינת המעשר ראשון וכן במטבע מעשר שני.
פירוט אופן הטיפול ע"י בית האוצר והצטרפות לחץ כאן
כמו כן יש לברר שהפירות אינם נטע רבעי ואם כן יש לחלל כל בפירות על מטבע .(וגם זה כלול ומוזכר בנוסח ההפרשה)
