התשובה
שלום
להלן קטע מספר "הלכות הארץ" שיצא בהוצאת המכון:
פירות שגדלו במקומות שונים בארץ
1. פירות שגדלו בארץ ישראל בתוך 'גבולות עולי בבל' – חייבים בתרומות ומעשרות בברכה.[1]
2. פירות וירקות שגדלו בארץ ישראל בתוך 'גבולות עולי מצרים' – חייבים בתרומות ומעשרות ללא ברכה[2] מלבד דגן, תירוש (יין) ויצהר (שמן זית), שנהוג לברך על ההפרשה מהם.[3]
3. ישנן מחלוקות רבות ודעות שונות לגבי המיקום והחלוקה שבין 'גבולות עולי בבל' לבין 'גבולות עולי מצרים', לכן להלן נתאר את הגבולות לפי המקובל והנהוג בארץ ישראל.
4. בצד הדרומי של ארץ ישראל: יש מחמירים שלא לברך על הפרשת תרומות ומעשרות בפירות וירקות בכל המקומות שהם דרומית לקו אשקלון – באר שבע – קצה (דרומי) של ים המלח (ראה מפה שיטה א').[4] ויש אומרים שאפשר לברך בכל המקומות שמצויים צפונית מזרחית לקו אשקלון – עין קדיס – קצה (דרומי) של ים המלח (ראה מפה: שיטה ב').[5] מדרום לקווים המסומנים ועד אילת – יש להפריש תרומות ומעשרות בלא ברכה (בלא חיוב נתינה ללוי ולעני).[6]
לאור זאת נראה ששדרות נמצא מזרחית לקו המחמיר (כביש 25 אשקלון באר שבע דרך יד מרדכי וניר עם נתיבות) ונחשב המקום בגבולות עולי בבל אפשר להפריש בברכה
[1] רמב"ם שם.
[2] בכך נחלקו קדמונים: לדעת רב נטרונאי גאון (תשובות, הוצאת אופק, עמ' 421) וסמ"ג (עשין קלג, מהד' שלזינגר, עמ' עח-עט), גידולים שמקורם ב'גבולות עולי מצרים' פטורים מתרומות ומעשרות. ולדעת הרמב"ם (הל' תרומות פ"א ה"ה) ועוד ראשונים, גידולים אלו חייבים. לכן מפרישים ללא ברכה.
[3] כפתור ופרח פ"ה (הוצאת בית המדרש להלכה בהתיישבות, עמ' סח-סט).
[4] הערת הרה"ג יעקב אריאל, ראה מכתב ברכה, עמ'...
[5] על סמך הגבול שצייר 'תבואות הארץ', תר"ס, עמ' כב-כז; ועי' אמונת עתיך 32 (תש"ס), עמ' 43-36.
[6] עי' ספר ארץ ישראל, לגרי"מ טוקצינסקי, עמ' צב-צד.
שלום