התשובה
שאריות האוכל במיכל או בבור המיועד לקומפוסט, עוברים תהליך מואץ של התפרקות. דבר המעורר את השאלה: האם אין האדם העושה כן נחשב כמפסיד בידיו פירות שביעית?
ישנה גישה הסוברת שאין בכך הפסד פירות שביעית – זאת לאור ההשוואה הקיימת בין דיני שביעית לדיני תרומה, אשר לגביה הדעה רווחת בפוסקים שלאחר שהשתמשו הכוהנים בתרומה באופן הראוי, פוקעת קדושת התרומה מהשאריות שנותרו. שיטה זו מבוססת בעיקרה על דעת הרמב"ם (הל' תרומות פי"א הי"ד-טו) ועוד ראשונים (ראה ערוך השולחן זרעים סי' צא סעי' ב-ד).
לפי זה כותבים חלק מהפוסקים, שגם בשביעית פוקעת קדושת שביעית משאריות הפירות לאחר שהשתמשו בהם. זאת בהסתמך על כך שהרמב"ם (הל' שמיטה ויובל פ"ה ה"ב) המשווה בין הפסד פירות שביעית להפסד פירות תרומה (ועי' שבת הארץ פ"ה ה"ג הע' 16, ספר "התורה והארץ" ח"ו עמ' 234-235).
אולם קיימת גישה שסוברת שבשונה משאריות של תרומה, בשאריות אוכל בשביעית נשארת קדושת שביעית, ולפיכך לא ניתן להשליך כרגיל למיכל הקומפוסט בשביעית, כפי שיבואר להלן.
הבעיות בהשלכת שאריות אוכל בשביעית - לתוך בור או מיכל קומפוסט
א. איסור הפסד גם בשאריות אוכל בשביעית
בשונה משאריות של תרומה, קיים קושי גדול יותר להתיר השלכת שאריות אוכל בשביעית, כיוון שגם בפסולת של פירות שביעית יש לנהוג קדושת שביעית. כפי שלימדונו בחז"ל בתוספתא (שביעית פ"ז ה"א): "חומר בשביעית שאין במעשר שני... שהשביעית עשה בה, פסולת אוכלין כאוכלין ואוכלי אדם כאוכלי בהמה".
בתוספתא מפורש, שפסולת אוכל בשביעית חמורה יותר, כשלפי זה, קשה יהיה להתיר להשליך לכתחילה שאריות ירקות שביעית טריים לכלי או לבור שכבר נמצאות בו שאריות אוכל ישנות הנמצאות כבר באמצע תהליך של ריקבון, על מנת שגם החדשים יעברו תהליך זה במהירות. כיוון שבהשלכתם הישירה הוא גורם באופן ישיר הפסד פירות שיש בהן קדושת שביעית. אמנם קיימת סברא להקל, אך רק אם נסתמך על דעת המקילים שאף אסור להפסיד שאריות אוכל באופן ישיר, אך מותר לגרום להם הפסד באופן עקיף (שבת הארץ פ"ה ה"ג אות ו).
ב. מראית העין – בהכנת כמות גדולה של זבל בחצר
בעיה נוספת שקיימת במקרה שלנו היא שחז"ל אסרו לרכז כמויות גדולות של זבל-אורגאני בשביעית משום מראית העין, היות שהדבר עלול להיראות שהאדם רוצה להכין את השדה שלו לזריעה בשביעית. משום כך הם אסרו להוציא ערימות של זבל אורגני בשביעית לתוך השדה, והתירו לעשות זאת רק בקיץ לאחר עונת הגשמים, וגם אז רק באדמת בעל, ואף זאת תוך מגבלות מסוימות בכמות שהתירו להוציא ובאופן הכנת הערמות בשדה (עפ"י רמב"ם פ"ב ה"א-ה"ב).
אמנם כשמדובר במיכל הנמצא בתוך החצר ניתן להקל, כיוון שהדבר נעשה בחצר הבית שאין דרך לזבל אותה בזבל אורגני, זאת ועוד, כשמניחים את הקומפוסט רק במיכל חיצוני המונח על האדמה, ולא מניחים את הזבל ישירות על האדמה, לא קיים חשש למראית העין. אך גם כאשר מדובר בבור של קומפוסט החפור באדמה, הדבר מותר באם הבור להכנת הקומפוסט חפור באדמת החצר בעומק שלושה טפחים (בין 24 ס"מ ל30 ס"מ). באופן זה ניכר שאין בכוונתו לזבל את הקרקע (רמב"ם שם, ראה "התורה והארץ" ח"ו עמ' 238-241).
לאור האמור, מוצע בזאת הצעה מעשית, כשההצעה מחולקת לשנים:
א. הכנת קומפוסט בשביעית במיכל חיצוני.
ב. הכנת קומפוסט בשביעית בבור חפור באדמה.
הצעה מעשית להנחת שאריות אוכל במיכל קומפוסט בשביעית
בכל פעם שאנו רוצים להניח שאריות אוכל חדשות במיכל או בבור של הקומפוסט, נניח אותן כשהן עטופות בתוך נייר (מכיוון שהוא חומר מתפרק - ניתן להניחו במיכל הקומפוסט), באופן כזה השאריות הטריות אינן באות במגע ישיר עם השאריות שבאמצע התסיסה, אלא תחילה הן נרקבות מעצמן בתוך הנייר, ללא סיוע של השאריות הקודמות. באופן זה כשהן יתערבו מאוחר יותר עם שאר הזבל, הן כבר לא יהיו קדושים בקדושת שביעית, כיוון שהן כבר לא יהיו ראויות למאכל בהמה.
הצעה מעשית להנחת שאריות אוכל בבור של קומפוסט בשביעית
כאשר רוצים להניח שאריות אוכל בבור "קומפוסט" שחפור באדמה, הרי בנוסף לאמור, צריך לחפור לפני השביעית בור בעומק 24-30 ס"מ, כשבאופן זה ניכר הדבר שאינו מתכוון לזבל את שדהו בשביעית.
מסקנה
א. ניתן להשתמש בשאריות טריות מזון הקדושים בקדושת שביעית לצורך הכנת קומפוסט– כשבכל פעם מניחים את שאריות האוכל החדשות כהן עטופות בשקית נייר. הדבר יכול להיעשות בתוך מיכל הנמצא בחצר, או בתוך הבורשבחצר.
ב. כשהדבר נעשה בתוך בור באדמה - יש להעמיק את בור הקומפוסט לכל הפחות לעומק של בין 24-30 ס"מ (שלושה טפחים) מתחת גובה פני הקרקע.