גודל עציץ שאינו נקוב בגידול בחממת מצעים מנותקים

התשובה

בשו"ת הרא"ש (כלל ב אות ד) נשאל אודות חיוב ערלה בכרם הנטוע על גג הבית. השואל רצה לדמותו לעציץ שאינו נקוב ולפוטרו מן הערלה.

הרא"ש השיב שהוא חייב בערלה והוא משווה זאת למעשר, שם נאמר: "עשר תעשר את כל תבואת זרעך היוצא השדה שנה שנה". לדעתו הגדל על גג הבית נחשב כגדל בשדה. לעומת זאת הגדל בעציץ שאינו נקוב אין חיובו מן התורה כיוון שאינו מוגדר כשדה, כי "לא חייבה תורה להפריש מעשר אלא תבואת זרעך, כדרך שהעולם זורעין והיוצא השדה שנה שנה, ואין דרך לזרוע בדבר המטלטל". בדבריו יש קביעה עקרונית שרק דבר קבוע יש לו דין "שדה". לדבריו כל דבר המטלטל כאשר הוא גם מנותק מהאדמה אין עליו חיוב מעשרות מן התורה, אלא מדרבנן. מכאן ניתן לדייק שגם לעניין שביעית, עציץ המטלטל כשהוא בתוך בית ניתן להתיר אף לזרוע בו בשביעית במקרה הצורך.

השאלה היא כיצד ניתן להגדיר מהו עציץ המטלטל?

את התשובה לכך ניתן ללמוד מדברי חלק מהמפרשים לעניין זריעה בשבת. בהלכות שבת מצאנו שזריעה בתוך עציץ שאינו נקוב אסורה מדרבנן (שו"ע או"ח סי' שלו סעי' ז ומ"ב שם ס"ק מב). האדמו"ר מסוכטשוב זצ"ל מחדש בספרו אגלי טל על מלאכות שבת (מלאכת קוצר סעי' ג אות י) שדין זה אמור רק בעציץ שהנפח שלו הוא פחות מארבעים סאה (לדעת הגר"ח נאה זצ"ל 330 ליטר בערך), מעבר לכך אסור לזרוע בו מן התורה אף אם הוא אינו נקוב, כיוון שכבר פקע ממנו שם כלי. סברה דומה מצאנו בהלכות שבת לעניין הכלל ש"אין בניין וסתירה בכלים", שאם נפח הכלי הוא של ארבעים סאה ומעלה, פקע ממנו שם כלי והוא נחשב כבניין גמור, לעניין מלאכת בונה שחיובה יהיה על בניין כלשהו (עפ"י שו"ע סי' שיד סעי' א, ומ"ב שם ס"ק ב). עפ"י זה הסתמך מו"ר הרה"ג שאול ישראלי זצ"ל, להתיר זריעה בעציצים שאינם נקובים בחממה אם הגודל המרבי של כל עציץ לא יגיע לנפח של ארבעים סאה שהם: 330 ליטר (קטיף שביעית פרק יח הע' 22).

אולם הראשל"צ הגר"מ אליהו שליט"א, חולק על השוואה זו (קטיף שביעית שם הע' 21), לדעתו, אין זה משנה אם הוא נחשב ככלי, אלא אם הוא מיטלטל שאז אינו נחשב כשדה, או שאינו מטלטל שאז ייחשב כשדה. לפיכך דעתו היא, שמותר לזרוע בעציץ שאינו נקוב הנמצא במצע מנותק בתוך הבית, דווקא אם אדם ממוצע יכול לטלטלו.

לפי תחשיב במידות נפח משא אדם בינוני הוא 41.5 ליטר עפ"י שיעורי הגר"ח נאה, או  70.2 ליטר עפ"י שיעורי חזו"א (עי' עוד מאמרו של הרב יהודה עמיחי שליט"א (התורה והארץ ח"ו עמ' 374).

למעשה: המגדל בתוך עציץ שאינו נקוב בחממה בשביעית לכתחילה עדיף שנפח העציץ לא יעלה על 70 ליטר. ובשעת הדחק ניתן להקל גם במכלים שנפחם הוא עד 330 ליטר.