קדושת שביעית בקליפות בננות

השאלה:

האם במציאות קליפות בננות ראויות לבעלי חיים? יש בזה נפק"מ לקדושת שביעית, לסוברים שגם מאכל הראוי לבעלי חיים – אף שאינו עומד לכך – קדוש. רב אחד כתב לי בזו לשון: 'קליפות בננה אין צריך לשמרם בקדושת שביעית, משום דאינן מאכל בהמה [נ"ל, עפ"י עדות] דהנה שלחתי מכתב לגן החיות התנכ"י, והשיבני זואולוג הגן בזו הלשון: קליפות הבננה אצלינו נזרקות על ידי כל הבעלי חיים, אך מיותר לציין שבגן החיות מתקיימים תנאים של שפע עבור בעלי חיים, ולכן מוצר כמו קליפות בננה הוא מוצר עודף'. אומנם לענ"ד קשה להוכיח מדברי הזואולוג הללו, ובפרט שלדבריו זהו מאכל עודף בגן, והוא לא כתב שאינו ראוי להם. זאת ועוד, לפי מה שידוע, במזרח הודו וסביבותיה מקובל לאכול קליפות בננות בטיגון וכדומה גם בקרב בני אדם, ונעשה ניסיון בשנים האחרונות להכניס אותן גם לתזונת המערב לטבעונים או לדיאטות וכו'. לאור הנ"ל נשאלת השאלה אם יש לקליפות הבננה קדושת שביעית כדין הראוי לבעלי חיים, גם אם נימא שרוב בעלי החיים אינם אוכלים זאת

התשובה

הרב יהודה הלוי עמיחי | אמונת עתיך 136 (תשפ"ב), עמ' 16

כידוע הגרש"ז אויערבאך זצ"ל[1] כתב מפורש שצריך שיהא 'עומד' למאכל בהמה, אבל 'ראוי' בלבד איננו מגדיר כאוכל, והביא לכך כמה ראיות. ואומנם ב'מעדני ארץ'[2] כתב שאין לדרוך על עשבים בנעליים מלוכלכות, כיוון שמפסיד את העשבים שהם ראויים למאכל בהמה. והסביר את דבריו[3] שיש לחלק בין תקופה שהיו בה בע"ח בעיר, ואז העשבים עמדו לאכילת בהמות, לבין תקופה שאין בה בהמות בעיר, כפי המצב הנוכחי, שאז אעפ"י שהעשבים ראויים לבהמה, אין זה מוגדר כמאכל בהמה, כיוון שאין הבהמות בפנינו כעת. אומנם הוא הביא את שיטת הרב זלזניק זצ"ל שדי בכך שזה ראוי למאכל בהמה כדי שתהיה בו קדושת שביעית. עיקר הראיה לכך היא[4] מדין הלולב שיש בו קדושת שביעית אעפ"י שהוא עצמו לא עומד להיות מכבדות או מטאטא, אלא הוא לצורך מצווה. מכאן שדי בכך שזה ראוי למאכל בהמה כדי שתהיה בו קדושת שביעית. אולם רש"י[5] כתב שהלולבים בזמנם עיקר שימושם היה לכבד את הבית, ולכן יש בהם קדושה, ומכאן ברור שיש ללכת לפי רוב השימוש של ענפי הדקל. וגם אם יש מיעוט בהודו שאוכלים קליפות בננות (כמאכל אדם), אין כל הקליפות בעולם מוגדרות מאכל אדם, שהרי אין כמעט מאכל שלא נאכל על ידי בני אדם במקום מסוים. נראה להביא ראיה שלא הולכים לפי מיעוט מסוים אלא לפי הרוב, וכפי שנאמר בגמרא (סוכה מ ע"א על פי גרסת רש"י): 'אמר רבא סתם עצים להסקה הן עומדים', דהיינו כיוון שרוב העצים הולכים להסקה – אין בהם קדושת שביעית, כי אין 'הנאתו וביעורו באים כאחד'. ואפילו שיש מיעוט עצי משחן, ש'הנאתן וביעורן באים כאחד', אנו הולכים לפי הרוב. לכן אין חוששים לתושבי הודו שאינם נמצאים בפנינו. גם לדעת התוספות[6] יש להוכיח שהולכים לפי הרוב, וא"כ בדבר שרוב בני אדם אינם אוכלים – אין בו קדושת שביעית, אפילו ליקט לאכילה. וא"כ ק"ו שבקליפות שרוב בני אדם אינם אוכלים, אין חוששים למיעוט. ואומנם השואל הוסיף לשאול אם קליפות בננה אולי יש בהן קדושת שביעית בגלל הבהמות שאוכלות. ואע"פ שהזואולוג כתב שאין מאכילים את הקופים בבננות, חשש שמא זה בגלל השפע, אבל במקום הצורך אוכלים הקופים גם קליפות בננות. ואולם המעיין בספרי המחקר ובתמונות (גוגל ערך קוף בננה) יראה שאין הקופים אוכלים קליפות בננות, ובכל העולם הקוף קולף את הבננה ואוכלה (הקופים מקלפים מהצד השני ולא כבני אדם). מכאן שאפילו במקום גידול טבעי של הקופים ברור שאין אוכלים את הקליפות.

למסקנה, אפילו לדעות שיש לחוש לקדושת שביעית גם בראוי למאכל בהמה, בקליפות בננות (ללא שאריות בננה) אין קדושת שביעית.

 

[1].    מנחת שלמה, ח"א סי' נא אות כג.

[2].    מעדני ארץ, סי' יא אות ז ד"ה ועכ"פ.

[3].    הובא בשערי זרעים סי' י ענף ב עמ' קעח.

[4].    שערי זרעים, סי' י ענף ב, אות ג.

[5].    רש"י, סוכה מ ע"א ד"ה יצאו.

[6].    תוספות, סוכה מ ע"א ד"ה לקטן.

toraland whatsapp