התשובה
ב"ה כ"ו אדר א' שנת השבע ה'תשפ"ב
שלום וברכה וכל טוב
- בהמשך לתשובה שנתנה לכם בטלפון על פלפל שצמח מתחת לתות שדה בשביעית, מצ"ב התשובה גם בכתב.
- א. כלאים שעלו מאליהם בשנה רגילה קיימת חובת לעקור אותם.
- ב. שיח הפלפל שצמח תחת התות בגינתכם חל עליו איסור ספיחין לדעת כל הפוסקים כיוון שהוא התחיל לנבוט בשביעית.
- ג. ספיחין שעלו מאליהם בתחום עולי בבל אסורים באכילה, ואם יש בהם חשש תקלה לכולי עלמא צריך לעקור אותם, אך יש בהם קדושת שביעית ואסור להפסידם.
- ד. כלאים שנזרעו באיסור קיימת חובה מהתורה לעקור אותם, לעומת זאת אם צמחו מאליהם בשדה של ישראל יש חיוב מדרבנן משום מראית העין שלא יאמרו שהוא זרע בכוונה. זאת בשונה מכלאי הכרם שם חובת עקירתם במצבים מסויימים הוא מן התורה גם כשצמחו מאליהם.
- ה. נחלקו הפוסקים האם יש חובה לעקור כלאי הכרם או כלאי זרעים של הפקר שאדם זכה בהם לאחר מכן. והוא הדין האם יש חובה לעקור כלאי זרעים שצמחו בשנת השמיטה. למעשה יש לחשוש לדעת האוסרים כי אם החשש הוא משום מראית העין, אנשים עלולים לחשוב שזה נזרע באיסור, וכך אמר לי הרב יהודה עמיחי שליט"א.
- ו. כאשר רוצים לעקור כלאים בשביעית יש להתנהג בהתאם לעקירת ספיחין בשביעית במקרים שצריך לעקור אותם. שכיון שמדובר בחובה מדברי חכמים, הרי מנגד זה יש איסור מדרבנן לנכש עשבים בשביעית כי זה תולדת חרישה.
- ז. כמו כן לא ניתן לרסס באופן ישיר על הצמחים כי אף שצריך לעקור את הכלאים יש בהם קדושת שביעית ואסור לאבד אותם.
- ח. לכן בדרך כלל הפיתרון האפשרי הוא: לחתוך אותו מעל פני הקרקע, ולהניח אותם במקום כזה שלא יאכלו מהם. לאחר מכן לרסס על הגבעולים שנותרו באדמה כי הם אינם נחשבים מאכל אדם ואין איסור להפסידם.
- ט. אולם במקרה שלכם ששיח הפלפל צמח בצמוד מאוד לשיח של התות שדה, ניתן להקל לעקור אותו בידיים, שכיוון שהוא צמוד לשיח התות אין בעקירתו הכשרת שטח לזריעה ואין בכך תולדת חרישה. אך גם במקרה זה צריך לשמור אותו בקדושת שביעית.
בברכת התורה והארץ
אהוד אחיטוב