עבודה בקרקע של גוי

השאלה:

בס"ד למדנו במשנה הנ"ל שמותר לשכור שדה של גויים מיד לאחר תום שביעית כשגוי חרש אותה בשביעית ולפי הרש"ס מותר אפילו להתנות עם גוי שחרוש את השדה לפני תחילת החכירה אפילו אם לא חרש שאלתי את עצמי: למה שישראל עצמו לא יחרוש בשדה שהוא עתיד לחכרו במוצאי שביעית בשביעית עצמה שהרי השדה לא שלו האם מותר או אסור? והאם יש הבדל אם השדה של גוי או של ישראל? ואם זו עבירה איזו עבירה עבר החורש בישראל? אבקש להוסיף מקורות לתשובה תודה מראש

התשובה

הרב יואל פרידמן | ט' טבת תשפ"ב 15:43

ר' משה מטראני המבי"ט דן בתשובותיו (ח"ב סי' סד) על ישראל ששכר קרקע מגוי לעשר שנים והיו לו אריסים גויים שעבדו בקרקע, ושאלתו האם מותר לו לתת לגויים האריסים לעבוד בקרקע. המבי"ט למעשה מתיר בזמן הזה על סמך דעת רש"י ובעל התרומה שכיוון ששביעית בזמן הזה מדרבנן לכן 'יש קניין לגוי להפקיע' וממילא מותר לעשות מלאכות בקרקע ולפי זה יהיה מותר לחרוש בשדה. אך כל זה כאמור רק בזמן הזה ורק לדעת רש"י ובעל התרומה. אך לדעת הרמב"ם סובר המבי"ט שאין קניין לגוי להפקיע ולכן אסור לעשות מלאכות ולדעת ר' יוסף קארו אליבא דהרמב"ם מסתבר שמותר בזמן הזה, אף שיש אומרים שהוא רק התייחס לקדושת שביעית ולא לאיסורי מלאכות והדברים ארוכים ואכמ"ל.

על כל פנים במשנה או כששביעית מדאורייתא גם הקרקע הגוי ההלכה היא שאין קניין לגוי להפקיע וכפי שפסק בהל' תרומות פ"א ה"י.

יואל פרידמן

toraland whatsapp