התשובה
שלום
ראש השנה לשמיטה הוטא א' תשרי . הן לאיסורי עבודה בקרקע והן לעניין קדושת פירות שביעית וכל הפירות החונטים מא' תשרי תשפ,ב יש בהם קדושת שביעית.
וכן נפסק ברמב"ם הלכות שמיטה ויובל פרק ד הלכה ט
באחד בתשרי ר"ה לשמיטין וליובלות, פירות ששית שנכנסו לשביעית אם היו תבואה או קטניות או פירות האילן והגיעו לעונת המעשרות קודם ר"ה הרי אלו מותרין, ואף על פי שאוסף אותם בשביעית הרי הן כפירות ששית לכל דבר, ואם לא באו לעונת המעשרות אלא אחר ר"ה הרי הן כפירות שביעית.
וכן פסק הרדב"ז הלכות שמיטה ויובל פרק ד הלכה ט
והא דאמרי' הכא דפירות האילן בתר חנטה היינו לענין השנים ור"ה שלהם ט"ו בשבט אבל לענין מנין שנת השמטה ר"ה היא באחד בתשרי וכל מה שהגיע לעונת המעשרות של קודם אחד בתשרי הרי הוא של שנה ששית
אכן יש דעות בראשונים וכן נקוט השל"ה (בדעת הרמב"ם)שער האותיות אות הקו"ף - קדושת האכילה (א) אות.קמד. שראש השנה לשמיטה בפירות האילן מתחיל בטו בשבט ומסתיים בטו בשבט תשפ"ג וכל החונט קודם טו בשבט תשפ"ב שייך לשנה השישית. (כפי שאנו מחשבים לעניין תרו"מ) אך כאמור ההלכה כדעת הרמב"ם הפשוטה כפי שפסק הרדב"ז.
ואכן לדעת הרמבם אין משמעות לטו בשבט לעניין שמיטה ביאר הרב אלישיב זצ"ל דעה זו (הערות הגרי"ש אלישיב מסכת ראש השנה דף טו עמוד א) וז"ל:
צ"ל דשאני שביעית כיון דדיני שביעית בפירותיו הוא מכח קדושת הארץ והרי חנט וגדל על קרקע שביעית שהוא בקדושתה, הרי שכבר חלה קדושתה על הפירות. ורק לגבי מעשרות זמניהם תלוי בט"ו בשבט שהוא זמן שקובע השנים ודו"ק.
בברכת התורה והארץ
אברהם סוחובולסקי