התשובה
שלום
ישנם מצבים שונים שלא ביערו פירות שביעית להלן פרטי ההלכה במקרים השונים כפי שנפסק בספר קטיף שביעית פרק כב (בהוצאת המכון)
לו. אם עבר ולא הפקיר באופן מודע את הפירות בזמן הביעור – הפירות נותרו כאמור בקדושתם[44] והם אסורים באכילה ואף בהנאה,[45] ויש לקוברם או להניחם בתוך שקית, ולאחר שירקיבו מעט ניתן להשליכם לפח.
לז. אם אדם לא ביער את הפירות מחמת אונס, כגון:
- 1. הוא לא ידע שהגיע זמן הביעור של מין זה.
- 2. הוא לא היה ידע שמין מסוים חייב בביעור.
- 3. אונס זה או אחר שגרם לו לא לבער את הפירות.
- במקרים אלו הפירות לא נאסרו, ועליו להפקירם מייד כשיוכל.[46]
- לח. מי שקיבל פירות שביעית מחברו לאחר שעת הביעור שלהם ויש לו ספק אם הופקרו בזמנם – יכול לקיים בהם את מצוות הביעור מייד ולאוכלם.[47]
- לט. אם זמן רב לאחר זמן הביעור אדם רכש מוצרים הקדושים בקדושת שביעית ומסומנים כמוצרים של אוצר בית דין, כגון יינות, שמנים וכיו"ב, הוא יכול לסמוך על כך שהפירות היו ברשות בית הדין בזמן הביעור, והוא רשאי להשתמש במוצרים אלו.
[44] מנחת שלמה (סימן קלב).
[45] רש"י (יומא פג ע"א ד"ה טבל); שבת הארץ (פ"ז ה"ג אות ג).
לדעת בעל פאת השולחן (תקלין חדתין שקלים פ"ג מ"ב) יש לאסור אף בהנאה. ועיין שבת הארץ (פ"ז ה"ג הערה 25).
[46] ספר חרדים (מצוות התלויות בארץ); שבת הארץ (פ"ז ה"ג הערה 26).
לדעת השל"ה (שער האותיות, קדושה) אפילו אם נאנס ולא הפקיר הרי הפירות אסורים. ועיין שבת הארץ (פ"ז ה"ג הערה 28). והגר"מ אליהו הורה שאם שגג אומנם נאסרו לו, אך מותרים לאחרים. ועיין שבת הארץ (הערה 23).
[47] ועיין רש"ס (פ"ט מ"ט); חזו"א (סי' יא ס"ק ו); שבת הארץ (פ"ז ה"ג הערה 25, 29).
בברכת התורה והארץ
אברהם סוחובולסקי
