ירקות שיש בהם קדושת שביעית לקורס של מתגיירים

התשובה

הרמב"ם (הל' שמטו"י פ"ה ה"יג) כתב:

פירות שביעית אין מוציאין אותן מהארץ לחוצה לארץ ואפילו לסוריא, ואין מאכילין אותן לא לעכו"ם ולא לשכיר, ואם היה שכיר שבת או שכיר שנה או שכיר חדש או שקצץ מזונותיו עליו הרי הוא כאנשי ביתו ומאכילין אותו, ומאכילין את האכסניא פירות שביעית.

דברי הרמב"ם מבוססים על דברי התוספתא (פ"ה הכ"א):

מאכילין את אכסניא פירות שביעית, ואין מאכילין לא את הגוי ולא את השכיר פירות שביעית ואם היה שכיר שבת שכיר חודש שכיר שנה שכיר שבוע או שקצצו מזונותיו עליו מאכילין אותו פירות שביעית.

על הגדרת ה'אכסניא' אפשר ללמוד מדברי הירושלמי (דמאי פ"ג ה"א): 'הגרים עמך – לרבות את האכסניא, רבי אלעזר אומר זו אכסניא של גוי'. למדנו שאפילו גויים מוגדרים 'אכסניא', והדין הוא שמאכילין את ה'אכסניא' של גויים. נשאלת השאלה כיצד מותר להאכיל 'אכסניה' של גויים. הרמב"ם שינה מהנאמר בתוספתא והעביר את דין ה'אכסניא' מתחילת ההלכה לסוף ההלכה, מכיוון שהוא סובר שה'אכסניא' היא של יהודים וגויים[1] שמתגוררים אצל יהודי, ולכן דין ה'אכסניא' מופיע לאחר דיני גוי ויהודי שכיר, ללמדך שדין ה'אכסניא' נוהג בכולם. אלא שיש להסביר: מדוע מותר להאכיל את ה'אכסניא' של גויים בפירות שביעית? יש להסביר כפי שכתב בפירוש המיוחס לר"ש[2] ש'אכסניא' של מלך אוכלת בשביעית, כי על בעל הפירות מוטלת החובה מטעם המלך להאכיל את ה'אכסניא'.[3] מכאן שכל מי שיש לו חיוב להאכיל את הגוי (לא בקציצת כסף) הרי שהוא מבני ביתו, וממילא יכול להאכיל פירות שביעית כפי שמאכיל בתרומה את בני ביתו.

מכאן שאם יש חובה על הצבא ומפקדיו להאכיל את לומדי קורס הגיור המשתתפים בקורס של הצבא, הרי הם כאנשי ביתו שיכול להאכילם, כשם שהצבא יכול להאכיל אפילו חיילים גויים שמשרתים בשורותיו כדין 'אכסניא' וכדלעיל.

לפי יסוד זה ברור שמכיוון שהצבא הוא גוף צבאי, אין זה משנה מה מספר הגויים ומה מספר היהודים בגוף זה. אם על היהודי מוטלת החובה להאכיל את הגויים, הרי הם כאנשי ביתו, ומותר להאכילם בפירות שביעית. כמו כן זו דרך נכונה ללמד את המתגיירים דיני שביעית וקדושת הפירות.

[1].     עי' מהרי"ק שהוכיח זאת; וע"ע פאת השלחן סי' כד אות נח.

[2].     ר"ש ביאור לתו"כ בהר פרשתא א, אות ה.

[3].     הערת עורך: י"פ. הר"ש כותב להיפך – שפירוש אכסניא הוא ישראל שעובר ממקום למקום. ועל התו"כ שואל הר"ש מן התוספתא שביעית פ"ה הכ"א, שאין מאכילין לאכסניא פירות שביעית וכו', וע"ז מפרש שמדובר בחילות המלך והוטל עליו מטעם המלך לפרנסם – בכה"ג אין מאכילין. ואומנם יש גרסאות אחרות בתוספתא 'מאכילין לאכסניא פירות שביעית' וזוהי גרסת הרמב"ם, ועי' תוספתא כפשוטה, עמ' 560. ובעניין פירוש המילה אכסניא, ע"ע דמאי פ"ג מ"א: 'מאכילין את האכסניא דמאי', ובירושלמי יש מחלוקת אמוראים אם מדובר באכסניא של גויים או של יהודים, ועי' רש"י ותוס', סוכה לה ע"ב.