התשובה
שלום
א. פסק הרמב"ם (הלכות שמיטה ויובל פרק ז הלכה יא) "ואוכלין בתמרים עד שיכלה האחרון שבצוער, ואימתי הוא כלה, עד הפורים, ואוכלין בזיתים עד העצרת, ובענבים עד הפסח של מוצאי שביעית, ובגרוגרות עד החנוכה". ונראה שהכוונה יד אדר שנקרא פורים.
ב. אכן זמן ביעור הוא סוף תקופה , ואין אפשרות לקבוע יום מסויים לכן יש לבער בתקופה המוזכרת תחילת חודש הכוונה לימים הראשונים בחודש , אמצע חודש הכוונה לימיים שבאמצע החודש וכ"ו,
ג. לאחר זמן הביעור אם קיימו בפירות מצוות ביעור הדהיינו הפקירו מכל, מותר לכל אחד (כולל המפקיר עצמו) ליטול ולזכות מן ההפקר את הפירות אך קדושת שביעית לא פקעה מהם ויש לאוכלם בקדושת שביעית.
ד. יש להוציא מרשותו והפקיר בפני שלושה מחבריו, אכן בשעת הדחק שאין יכול לומר בפני שלושה אנשים ניתן להסתמך על ההוצאה מרשותו בלבד ויאמר שהפירות הפקר.
בשליחת הודעה בלבד אינה מהווה תחליף להפקרה בפני שלושה אם אם כן אתה יודע שהם קבלו וקראו את ההודעה, דהינו שיענו תשובה שקבלו את הודעתך. שהרי ההפקרה בפני שלושה זה לא מצד כח בית דין (שצריך שלושה היושבים יחד) אלא מצד פרסום הודעתך ברבים, ולכן אם אתה יודע ששלושה קראו את הודעתך ויודעים שהפקרת את הפירות הרי זה בסדר גמור.
דיני ביעור שביעית בהרחבה ניתן למצוא באתר המכון לחץ כאן