התשובה
שלום
פסק הרמב"ם הלכות מעשר שני ונטע רבעי פרק ט הלכה ז
מי שהיה לו נטע רבעי בשנת השמטה שיד הכל שוה צריך לציינו בקוזזות אדמה כדי שיכירו בו, ולא יאכלו ממנו עד שיפדו, ואם היה בתוך שני ערלה מציינין אותו בחרסים כדי שיפרשו ממנו, שאם ציינו בקוזזות אדמה שמא יתפררו, שאיסור ערלה חמור הוא שהיא אסורה בהנייה, והצנועין היו מניחין את המעות בשנת שמטה ואומרין כל הנלקט מפירות רבעי אלו מחולל על המעות האלו שהרי אי אפשר לפדותו במחובר כמו שביארנו.
כלומר בשדנת השמיטה אין חיובי תרו"מ אך קיימת קדושת נטע רבעי . לכן אף שהפירות הפקר יש לציין ולהודיע שהפירות נטע רבעי ואין לאכול מהם אלא רק לאחר חיולום.
כמו כן על מנת שלא יכשלו בני אדם ראוי שאתה תחלל את הפירות ע"י שתניח מטבע ותאמר נוסח חילול שיחול ברגע התלישה מן העץ
בברכת התורה והארץ
אברהם סוחובולסקי
