דיני שביעית בפטריות

התשובה

בדברי הבבלי^[1] מובא כלל יסודי ביחס לקדושת שביעית: 'זה הכלל, כל שיש לו עיקר יש לו שביעית, וכל שאין לו עיקר אין לו שביעית'. וביארו הפרשנים^[2] שמשמעות המילה 'עיקר' היא שורש,^[3] ולכן שייכים קדושת שביעית ואיסוריה רק במין שיש לו שורש שממנו הוא גדל. לפטריות אין שורש שממנו עיקר חיותן,^[4] וממילא לא יהיו בהן דיני שביעית, כדברי המאירי (עבודה זרה יד ע"ב ד"ה לענין שביעית):

כל שיש לו עיקר – כל דבר שהפרי גדל מן השורש, כגון רוב פירות או כולם שיש להם עיקר ומקום באילן שגדלין ממנו, ולהוציא כמהין ופטריות וכשות שאין להם שורש שגדלים ממנו.^[5]

נמצא א"כ שגם כאשר הפטריות 'נזרעות' בידי אדם, מ"מ כיוון שמין זה אין לו שורש באדמה שממנו עיקר חיותו, אין בהן דיני שביעית.^[6] אולם יש שהובא בשמם שיש להחמיר ולנהוג קדושת שביעית בפטריות.^[7]

למעשה, רוב הפטריות גדלות בתוך מבנה במצע מנותק, ולכן בוודאי אין בהן קדושת שביעית.

[1].    שבת צ ע"א; עבודה זרה יד ע"א; נידה סב ע"א.

[2].    ראו: רש"י (שבת צ ע"א ד"ה שיש לו; נידה סב ע"א ד"ה עיקר); תוספות (עבודה זרה יד ע"א ד"ה תורניתא; נידה סב ע"א ד"ה כל); מאירי, שבת צ ע"א ד"ה כל.

[3]. על משמעות המילה 'עיקר' כ'שורש' במובן המוחשי, ראו: מילון בן יהודה, ח"ט ערך 'עקר', הוצאת מקור (ירושלים תש"מ) עמ' 4685; הרב יואל פרידמן, 'השתלשלות בהגדרות אילן וירק מספרות התנאים ועד פוסקי המאה השבע עשרה', עמ' 9–11. על משמעותה כ'שורש' במובן המופשט המורה על יסוד העניין, ראו: רד"ק, ספר השרשים ערך 'עקר'. על הקשר בין שתי משמעויות אלו, ראו: גד בן עמי צרפתי, 'שינויי משמעות של המילים', לשוננו לעם מ"ב (תשנ"א), עמ' 4.

[4].    ראו בהרחבה במאמרי 'הפטריות בהלכה', אמונת עתיך 126 (שבט תש"פ) עמ' 45–54.

[5].    השוו לדבריו מאירי, נידה סב ע"א ד"ה כל שיש.

[6].    כרם ציון, אוצר השביעית הל' פסוקות פי"ג סעי' כב; כן דעת הגרצ"פ פראנק, שם גידולי ציון ס"ק יד ד"ה ומרן; הרב יצחק רוזנטל, שם; ברית עולם, סי' ג סעי' סז; הרב יצחק יעקב וייס (שו"ת מנחת יצחק, ח"ח סי' צט; מנחת ירושלים, ענייני שביעית פ"ה סעי' יא); כתבי קהלות יעקב החדשים, שביעית סי' כב; הרב חיים קנייבסקי (שיח השדה, א-ב קונטרס הליקוטים סי' ב אות א-ג; דרך אמונה, הל' שמיטה פ"ד ה"ב ס"ק יז; שם פ"ד ה"ג ביאור ההלכה ד"ה כגון; נזר החיים, טיגר, עמ' קיג); חוט שני, הל' שמיטה פ"א ה"ב ס"ק ח עמ' פז ד"ה אף שלא; שו"ת באהלה של תורה, ח"ג סי' מד; ילקוט יוסף, שביעית והלכותיה פט"ו סעי' ג עמ' שס.

[7].    ראו: הראי"ה קוק, כרם ציון אוצר השביעית הל' פסוקות פי"ג גידולי ציון ס"ק יב ד"ה ושמעתי; הרב מרדכי אליהו (מאמר מרדכי, מהדו' תשע"ד, שביעית פי"ד ערך פטריות, עמ' צג; שם סי' יב ד"ה בימינו, עמ' רנט); קטיף שביעית (מהדו' תשפ"ב), עמ' 117 הערה 23. לבירור דעתו של הרב שאול ישראלי, ראו מדריך שמיטה לצרכן (תשמ"ז), עמ' 25, והערה 13 [ובהערותיו למדריך הנ"ל כ"י] שם כתב הגר"ש ישראלי בפשיטות שאין בפטריות קדושת שביעית; ראו עוד בספר התורה והארץ ג, עמ' 172 שהרב עזריאל אריאל טען בשמו שיש להחמיר אא"כ גדלו בתוך מבנה.