'גאולת' קרקעות בשמיטה

התשובה

אמסור לך רק ראשי פרקים ואני סומך על תבונתך שתוכלי להקיש מהם.

בפוסקים נדונה שאלה דומה, החרישה לשם תפיסת קרקעות.
עייני במשפט כהן למרן הרב קוק זצ"ל סי' עד'.
במדריך שמיטה לחקלאים הוצאת מכון התורה והארץ פרק כב' סע' ח'
ובמקורות שם.
בספרי "באהלה של תורה" ח"ג (על שביעית) סי' יז'.
חרישה נחשבת למלאכה קלה יחסית לנטיעה. כי חרישה אולי אינה
אסורה מהתורה (עייני בספרי באהלה של תורה שם סי' ו') מה גם
שמדובר בחרישה שאינה מיועדת לזריעה אלא בדיסק פתוח.
לעומת זאת נטיעה היא אולי מלאכה האסורה מהתורה (מדריך השמיטה
לחקלאים שם פרק א', ה'). מאידך, נטיעת עצי סרק אולי אינה
אסורה מהתורה (שם סעיף י').
כמו כן נטיעת עצים בגוש ייתכן שאסורה רק מדרבנן (שם סעיף ז').
ונטיעה ע"י גוי אף היא ספק אם אסורה מהתורה וראי כל זה בספרי
באהלה של תורה ח"ג סי' י', פרק ב'.
ומצינו שמשום ישוב א"י התירו אמירה לגוי בשבת (גטין ח' ב') אך אולי
שביעית חמורה יותר לדעת המהרש"ל בבבא-מציעא צ' (המקורות
נמצאים במאמרי באהלה של תורה שם).
ייתכנו אפוא מקרים חריגים שבגלל מצב מיוחד יסתמך פוסק על כל
הסעיפים שציינו ויתיר באופן יוצא מן הכלל נטיעת עצי סרק בגושים ע"י
נוכרים. אולם לפני כן יש לברר האם דיסוק פתוח לא יספיק, ואם יש
הכרח בנטיעה דווקא?
לשם כך יש צורך בהתייעצות עם האחראים לביטחון הישוב המכירים
היטב את נתוני השטח ושיראתם קודמת לחכמתם.