ביעור שמן שביעית בערב שבועות שחל בשבת

התשובה

א. ביעור שמן בערב שבועות שחל בשבת

1. נאמר בתורה: 'ולבהמתך ולחיה אשר בארצך תהיה כל תבואתה לאכול'[1], ודרשו חכמים: 'כל זמן שחיה אוכלת ממין זה מן השדה – אתה אוכל ממה שבבית, כלה לחיה מן השדה – חייב אתה לבער אותו המין מן הבית'.[2]

2. זמן הביעור של זיתים ושמן זית של השנה השביעית, חל בחג השבועות של השנה השמינית.[3]

3. השנה ערב חג השבועות חל בשבת. לפיכך, יש לנהוג בצורה הבאה:

ביום שישי יש להוציא מביתו את השמן הקדוש בקדושת שביעית שנותר ברשותו ולהפקיר אותו לעניים ולכל אדם[4] בפני שלושה אנשים.[5] במשך השבת ישאיר את השמן בחוץ, ויכניסהו לביתו רק לאחר כניסת חג השבועות.[6]

ויש שהתירו להכניס הביתה לאחר ההפקר ביום שישי, ולהתכוון לא לזכות עד לחג השבועות. 

ב. דיני הביעור

1. אם אינו יכול להוציאו מביתו - יביא שלושה אנשים לביתו ויפקיר בפניהם.[7] ויתכוון שלא לזכות בשמן עד אחר כניסת חג השבועות.

2. מותר לאדם להפקיר בפני שלושה מחבריו, אף על פי שיודע שלא ייקחו מן השמן. לאחר שקיים את מצוות הביעור – יכול לחזור ולזכות בשמן.[8]

4. הפקר השמן צריך להיות באמירה שהוא 'מופקר לכל אדם'. נוסח ההפקר המובא בדברי חז"ל הוא: 'אחינו בית ישראל: כל מי שצריך ליטול יבוא וייטול'.[9]

5. לאחר הביעור, השמן נשאר קדוש בקדושת שביעית, ויש להשתמש בו בקדושה.[10]

[1] ויקרא, פכ"ה פס' ז.

[2] תו"כ, פרשת בהר פרשה א ה"ח; פסחים נב ע"ב; רמב"ם, הל' שמטו"י פ"ז ה"א.

[3] פסחים נג ע"א; רמב"ם, הל' שמטו"י פ"ז הי"א.

[4] תוספתא שביעית פ"ח ה"ד; רמב"ן, ויקרא כה, ז; שו"ת משפט כהן, סי' פג; ספר השמיטה, עמ' מה הערה 3.

[5] ירושלמי, שביעית פ"ט ה"ד.

[6] כדי שיהיה השמן מופקר בשעת הביעור, חג השבועות.

[7] ביאור הגר"א, ירושלמי שביעית פ"ט ה"ד; שבת הארץ, פ"ז ה"ג הערה 14.

[8].   חזו"א, שביעית סי' יא ס"ק ו-ז; שם סי' כו סדר השביעית אות א; שבת הארץ, פ"ז ה"ג אות ב סעי' 3‑4.

[9].   תוספתא שביעית פ"ח ה"ד.

[10]. ריבמ"ץ, שביעית פ"ט מ"ב; שבת הארץ, פ"ז ה"ג הערה 11; חזו"א, שביעית סו"ס כו.