התשובה
ב"ה
שלום וברכה
בתשובה לשאלותיך:
א. להלכה למעשה, אתרוג שגדלו או נקטפו בשביעית צריך לנהוג בהם קדושת שביעית, כיוון שלעניין זה מה שקובע זה שלב החנטה וגם על פי שלב הלקיטה, ואם אחד משני שלבים אלו היה בשמיטה, יש לנהוג באתרוג קדושת שביעית ואף להפריש ממנו תרומות ומעשרות, ומכיוון שמדובר בספק אין לברך על ההפרשה. לכן אתרוג שחנט בשישית ונלקט בשביעית צריך לנהוג בו קדושת שביעית כי הוא נלקט בשביעית, מאידך כיוון שהוא חנט בשישית הוא חייב בתרו"מ לדעת רוב הפוסקים.
לכן סובר הגרח"ז גרוסברג זצ"ל בתורת השמיטה סי' יז הע' קפג שיש אף לברך על ההפרשה. אולם בשו"ת מנחת יצחק ח"ו סי' קל אות ב; פסק שאין לברך על ההפרשה מפני שעפ"י עיקר הדין קדושת שביעית שבאתרוג מפקיעה את חובת המעשר, וכדעתו פסק הראשון לציון הגר"מ אליהו זצ"ל, וכך נפסק למעשה.
ב. לכן השנה אם אתה רוצה לקטוף את כל האתרוגים ואף למכור את חלקם עליך לקטוף אותם לפני ראש השנה.
ג. לגבי אתרוג שגדל בשביעית ונקטף בשמינית רק לדעת הרמב"ם הלכות שמיטה ויובל פ"ד הי"ב; הוא חייב בתרומות ומעשרות כיוון שהוא נלקט בשמינית שהיא שנה שיש בה חיוב מעשרות. אך דעת רוב הראשונים שאין להפריש תרומות כיוון שאתרוג זה חנט בשביעית. לכן במקרה זה פשוט שיש להפריש ממנו ללא ברכה מחמת ספק ברכות.
בברכת התורה והארץ
אהוד אחיטוב