איסור קצירה

השאלה: ב"ה למכון התורה והארץ שלום כבוד הרב ספר החינוך מצוה שכח - שלא נקצור ספיחים בשנה השביעית [ויקרא כ"ה, ה'] ונוהגת מצוה זו בזכרים ונקבות בארץ ישראל בלבד מן התורה, ובזמן שישראל שם. ולענין שאר מקומות, הכל כמו שכתבתי בכסף תלוה עשה ד'. ועובר על זה בזמן הבית וקצר תבואה שזרע כדרך הקוצרים, כגון שקצר את כל השדה והעמיר כרי ודש בבקר כדרך שבני אדם עושים בשאר שנים, לוקה. והמלקט מספיחי תבואות הנזרעות אף על פי שלא קצר הכל ביחד מכין אותו מכת מרדות, שחכמים גזרו עליהן, כמו שאמרנו. מה כוונת הרב – הנזרעות ? הרי אסור לזרוע אולי כוונתו שגדלו מאליהן ? תודה ממשה

התשובה

הרב יואל פרידמן | י' אייר תשפ"ג 13:53

התשובה לשאלה כתובה בראש דברי החינוך במצוה זו. הוא מדבר על איסור קצירה שמתייחס לצמחים חד-שנתיים לעומת איסור הבצירה שהוא בצמחים רב-שנתיים = עצי פרי. ולכן באמת השאלה איך הוא קוצר אם אין זורעים? על כך עונה בס' החינוך: 

'שלא נקצור מה שתצמיח הארץ מעצמה בשנה השביעית, ולא מה שתצמיח בשנה זו ממה שנזרע בה בשנה הששית, וזהו נקרא ספיח, שנאמר [ויקרא כ"ה, ה'] את ספיח קצירך לא תקצור, רצה לומר שלא נקצור אותו כדרך שאנו קוצרין תבואתינו בשאר שנים'. 

כלומר שהאיסור הוא או במה שגדל לבד בשביעית או במה שנזרע בשישית על ידי אדם.

בברכה, 

יואל פרידמן


toraland whatsapp