התשובה
שלום וברכת ד',
ראיתי את דבריך ושאלתך נכונה היא, ועל כן אפנה להסביר.
אנו רואים ערך בפירות וירקות שיש בהם קדושת שביעית, מצד עצם השרשת והגדלת מושגי הקדושה שבכל בית יהודי, וכדי לרומם את האדם שאוכל פירות וירקות הקדושים בקדושת שביעית.
לעניין ההלכה, רוב הירקות של אוצר בית דין באוצר הארץ, הם מגבולות עולי מצרים (עגבניות, פלפלים, גזר, חצילים, קישואים וכו') או חממות (מלפפון) שאין בהם איסור ספיחים, וממילא מחלוקות הרמב"ם (שהחמיר עוד יותר מהר"ש) ר"ש ורמב"ן בעניין מועד איסור ספיחין, אינן שייכות בהם, מכיוון שאין באזורים אלו ספיחין כלל. יש גם ירקות באוצר הארץ שאין בהם איסור ספיחין משום שהם גדלים הן בחממות והן בגבולות עולי מצרים.
אוצר בית דין שנעשה בתחומי עולי בבל (כגון תפוחי אדמה בעוד כחודשיים) הוא רק לחקלאים יראי שמים שרצו לנהוג קדושת שביעית, ואוצר הארץ רואה צורך לעזור להם כדי שישמרו שביעית כהלכתה. אנו מוכנים להיכנס לדחוקים הלכתיים על מנת לסייע לחקלאים שרוצים באמת לשמור שביעית, ומכיוון שיש לכך בית אב גדול בהלכה (שביעית דרבנן, ר"ש ורמב"ן, החזו"א, הגר"מ אליהו שפסק בסוף ימיו להקל כדעת הר"ש) אנחנו לא יכולים להתעלם מחקלאים אלו שהם "גיבורי כח", ששתלו וזרעו שלא בזמן (סכנה כלכלית) רק כדי לשמור שביעית – שלא יצטרכו לשתול בשביעית.
אחד מתפקידיו של אוצר הארץ הוא לחזק את החקלאות היהודית ואסור לנו להסתכל על הדברים רק בעיניים של צרכן שמחפש את הדבר שאין בו שאלה כלל. אדרבא, יש להסתכל גם בעיני החקלאי שרוצה לשמור שביעית, האם יוכל להתקיים ולשמר את אדמתו.
אמנם בהמשך השנה ישווקו ירקות מהיתר מכירה בגבולות עולי מצרים אבל כדי להוסיף קדושה וכדי לסייע לחקלאים שרצו לשמור שביעית כהלכתה נהגנו בדרך של אוצרות בית דין.
יהי רצון שנזכה להוסיף קדושה בקדושת ארץ ישראל.
--
יהודה הלוי עמיחי
מכון התורה והארץ
