אוצר בית דין וקדושת שביעית בשל נכרים

התשובה

בס"ד

שלום וברכה

א. 

אוצר הארץ לא עשה היתר מכירה לחקלאים שהם באוצר בית דין. ההדרכה הייתה לעשות היתר מכירה רק לאחר שיגמרו הירקות של אוצר בית דין. אמנם אנו יודעים על חקלאים שעשו גם היתר מכירה אבל פעולה זו הייתה בעיקר מצד החקלאים עצמם שלא ידעו אם יוכלו לעשות היתר מכירה לאחר שיגמרו ירקות אוצר בית דין, על כן עשו היתר מכירה של הרבנות הראשית. יש לציין שהחקלאים השייכים לאוצר בית דין אינם מתייחסים להיתר המכירה הכללי שהם עשו, אלא כל השיג והשיח שלהם הוא רק עם אוצר בית דין של אוצר הארץ. המחיר שהם מקבלים הוא לפי ההסכם שנחתם עם אוצר בית דין, מחיר קבוע לפי הוצאות (מים, דשן, עבודה שיווק וכו'), חקלאים אלו מקבלים רק כספי אוצר בית דין מדויקים ולא מחיר שוק, כמו כן הם מקבלים הדרכה הלכתית לגידול מבית הדין ומזמינים מפקחים של אוצר בית דין לכל קטיף וקטיף, כל זה מוכיח שהם מתעסקים כשלוחי בית דין וכל המכירה ברור להם שאיננה לשם מכירה כעת אלא לאחר אוצר בית דין, כל זה גם הובהר לחקלאי אוצר בית דין על ידי שליחי בית דין.  היו חקלאים שערב ראש השנה פרשו מבית הדין ועברו לשיווק רגיל (היתר מכירה) בגלל שמחירי היתר מכירה היו גבוהים יותר, ואלו שנשארו במסגרת אוצר בית דין הם שלוחי בית דין.

ב. הרב קוק זצ"ל מאד רצה שישמרו קדושת שביעית בשל נכרים, מחשש שמא ההיתר מכירה לא תופס, אמנם יש רבנים שטוענים שזה תרתי דסתרי, שהרי החקלאי עבד בשדה על פי היתר מכירה, א"כ כיצד אפשר לומר כעת שיש חשש שמא ההיתר מכירה לא תפס. אבל נראה שראוי למי שיכול לשמור קדו"ש להדר בכך, אבל זה לא לדינא אלא להידור בעלמא. 

שבוע טוב

יהודה הלוי עמיחי

מכון התורה והארץ